Page 54 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד ףנע ‪' -‬ח גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫דנ‬

‫בעלים שהיו חייבים בשמירתה ואין הבעלים יכולים‬ ‫דנים עליו כדין הטוען טענת גנב]‪ ,‬נשאלת השאלה‬
‫לשומרה לפי שנגזלה מהם יש על הגזלן לשומרה‪,‬‬ ‫האם גם טוען טענת גנב נמכר כדי לשלם על טענת‬
‫דלענין נזקין אקרו בעלים כל מי שבידו לשומרה‪,‬‬
‫ועוד כיון דגזלן קמה ליה ברשותיה גם לענין אונסין‬ ‫הגניבה או לא‪.‬‬

‫יש לחשב בעלים יותר משותף" עכ"ל‪.‬‬ ‫והנה המהרי"ל דיסקין בספר תורת האהל‬
‫מסתפק אם יש למכירה זו של הגנב דין קנס או‬
‫החילוק בין תירוצי התוספות הוא שלתירוץ‬ ‫שזה מדין עונש הגוף על הגניבה‪ ,‬והרי גם קנס וגם‬
‫הראשון אין זה מחיובי הגזלן רק כל מי שהבהמה‬ ‫עונש הדין הוא שאדם אינו מקבל על פי הודאתו‪.‬‬
‫תחת ידו הוא מחוייב בנזקיה‪[ ,‬אף שמתחילת‬ ‫ומוכיח המהרי"ל שהחיוב חל בשעת העמדה בדין‬
‫דבריהם משמע קצת שזו סברא בגזלן דוקא אולם‬ ‫מזה שהרמב"ם פוסק בפרק ג' הלכה ט"ז מהלכות‬
‫בסוף דבריהם כתבו כלל "דלענין נזקין אקרו בעלים‬ ‫גנבה שאם יש שלושה שחייב להם כסף אף שזה‬
‫כל מי שבידו לשומרה"]‪ ,‬ואילו לתירוץ השני זה‬ ‫מזמנים שונים מתחלקים ביניהם‪ ,‬ורואים שהזמן‬
‫מדיני הגזלן‪ .‬ונפקא מינה בין התירוצים במקרה‬ ‫של זמן העמדה בדין הוא זמן החיוב (ובספר אבן‬
‫שהבהמה ברשותו אבל אין לו קנינים בה‪ ,‬שלתירוץ‬ ‫האזל פרק ג' מהלכות גניבה הלכה י"ג דן בדבריו)‪.‬‬
‫הראשון כיון שהיא תחת ידו ממילא הוא מחוייב‬ ‫אלא שעדיין יש לדון בנידון שלנו בטוען טענת גנב‬
‫בנזקיה‪ ,‬ואילו לתירוץ השני כיון שאינו גזלן הוא לא‬
‫לפי שני הצדדים‪.‬‬
‫חייב בנזקיה‪.‬‬
‫ונמצא בכתב ידו של הגאון רבי מאיר שמחה‬
‫ולפי"ז השאלה האם כופר בפקדון וטוען‬ ‫מדוינסק זצ"ל בהוספה על ספרו משך חכמה‬
‫טענת גנב חייבים בנזקי הבהמה יהיה תלוי בתירוצי‬ ‫בפרשת משפטים על הפסוק אם במחתרת ימצא‬
‫התוספות; לתירוץ הראשון היות והבהמה ברשותם‬ ‫הגנב שטוען טענת גנב אינו נמכר בגניבתו‪ ,‬אולם‬
‫הם חייבים בנזקיה‪ ,‬מה‪-‬שאין‪-‬כן לתירוץ השני‬ ‫הגאון בעל המרחשת זצ"ל במכתבו אל הגאון רבי‬
‫יהיה חילוק בין כופר בפקדון לטוען טענת גנב‪,‬‬ ‫מרדכי אילן זצ"ל כותב שגם לטוען טענת גנב יש את‬
‫שבכופר בפקדון ראינו לעיל עלה א' שאמנם הוא‬
‫חייב באונסי הבהמה אולם אין לו קניני גזילה‪ ,‬ואם‬ ‫הדין של ונמכר בגנבתו‪.‬‬
‫כן כפי המבואר בתוספות משמע שמכיון שהבהמה‬
‫ברשותו גם לאונסין ממילא הוא מחוייב בשמירתה‪,‬‬ ‫האם חייב בנזקי בעל‪-‬חי שטען עליו‬
‫ומשמע מדבריהם שזו סברא דוקא בגזלן ממש‬ ‫שנגנב?‬
‫שקונה את הבהמה בקניני גזילה ולא כופר בפקדון‪,‬‬
‫אולם טוען טענת גנב שנחלקו בדינו רש"י והרמב"ם‬ ‫במשנה בבא קמא (דף מ"ד עמוד ב')‪ :‬מסרו‬
‫כמבואר לעיל עלה ג' אם הוא באמת גנב או שאין‬ ‫לשומר חנם ולשואל לנושא שכר ולשוכר נכנסו תחת‬
‫לו דין גנב רק חיוב כמו של גנב‪ ,‬אם כן לרש"י אינו‬ ‫הבעלים מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק‪,‬‬
‫אלא ככופר בפקדון‪ ,‬אולם לרמב"ם דינו כגנב ממש‬ ‫וברש"י‪ :‬מתחייבין בנזקין כבעלים‪ .‬והתוספות (בדף‬
‫ובודאי שמחוייב בשמירתה גם לתירוץ השני של‬ ‫נ"ו עמוד ב' ד"ה פשיטא) שואלים מנלן שגם גזלן‬
‫חייב בנזקי הבהמה ומתרצים "וי"ל דסברא הוא‬
‫התוספות‪.‬‬ ‫דגזלן נכנס תחת הבעלים דכיון שהוציא מרשות‬