Page 49 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת בהינג משה מט‬

‫פה פעולה של הוצאה מבית הבעלים רק יש פה‬ ‫אולם הרמב"ם הביא דין זה בהלכות גניבה וזה‬
‫הכחשה וחסר הוצאה מבית האיש שהרי קודם זה‬ ‫לשונו שם (פרק ד' הלכה א')‪ :‬הטוען שנגנב מביתו‬
‫הפקדון אם נשבע ואחר כך באו עדים ששקר טען‬
‫היה בביתו ולאחר מכן זה באותו בית‪.‬‬ ‫ושהפקדון הזה אצלו הרי זה משלם תשלומי כפל‬
‫שהרי הוא עצמו הגנב‪ ,‬עד כאן לשונו‪ ,‬ומפורש‬
‫אלא הביאור הוא שזה מגזירת הכתוב ולכן‬ ‫בדבריו שחיוב הכפל הוא משום שהוא הגנב‬
‫החיוב הוא רק אם גם נשבע על כך כיון שזה‬ ‫בעצמו‪ .‬ואמנם בהלכה ב' שם נחלקו הרמב"ם‬
‫מחזק את ההכחשה ונותן לזה צורה של גזילה על‬ ‫והראב"ד בשומר שלפני שטען טענת גנב שלח יד‬
‫ידי ההחלטה הגמורה שלא להשיבו לבעליו וכמו‬ ‫בפקדון ונעשה עליו גזלן כדין שולח יד בפקדון‪,‬‬
‫שביאר באבן האזל (הלכות גניבה פרק ד' הלכה י')‪,‬‬ ‫האם יש לו דין טוען טענת גנב להתחייב כפל‬
‫ועיין גם בברכת שמואל בבא קמא (סימן מ' אות‬ ‫וארבעה וחמשה או לא‪ ,‬והאחרונים תולים מחלוקת‬
‫ה') בשם הגר"ח שאמר שטוען טענת גנב זה גניבה‬ ‫זו בנידון זה‪ ,‬שלשיטת הרמב"ם שנעשה עליו גנב‬
‫ממש אם כן לאחר שליחות יד כבר לא שייך לחייבו‬
‫מחודשת ועיין שם מה שביאר את דבריו‪.‬‬ ‫מדין גניבה‪ ,‬מה שאין כן הראב"ד שמחייב משום‬
‫שסובר כרש"י והרא"ש שזה מחיובי השומרים ולכן‬
‫עוד אפשר לבאר מה שנעשה גנב אף ללא‬ ‫גם לאחר שכבר שלח יד עדיין מדין שומר הוא חייב‬
‫מעשה גניבה‪ ,‬דהנה צריך להתבונן מהי המטרה‬ ‫כפל וארבעה וחמשה‪ ,‬עיין אמרי משה (סימן ל"ה)‬
‫שיהיה המעשה‪ .‬א‪ .‬כמו שכל מעשי קנין מביא‬
‫החזון איש בחושן משפט (סימן כ') בשם אביו‬ ‫וברכת שמואל בבא קמא (סימן מ"א ‪ -‬מ"ב)‪.‬‬
‫בשם הגאון רבי אליעזר משה הורביץ זצ"ל שבאמת‬
‫עיקרו בהסכמת הלב אלא שלצורך גמר הדבר‬ ‫ואמנם גם לשיטת הרמב"ם זה מחידוש התורה‬
‫בדעתם צריך מעשה קנין‪ ,‬והוא הדין יש לפרש‬ ‫ולא מסברא בלבד‪ ,‬כי סוף סוף חסר כאן מדיני הגנב;‬
‫בגזילה שצריך עשיית מעשה כי בזה מוכח שכוונתו‬ ‫הגניבה לא היתה על ידי מעשה כדין הגנב שצריך‬
‫להפקיע מהבעלים‪ .‬ולפי זה גם בטוען טענת גנב יכול‬ ‫שיגנוב על ידי מעשה כמו שכתבו רש"י (בבא מציעא‬
‫להיות שההכחשה והשבועה שנשבע בבית דין זה‬ ‫דף י"א עמוד ב') ותוספות (בבא קמא דף ס"ה עמוד‬
‫כמו מעשה לגמר הדבר שבזה הוא מפקיע מרשות‬ ‫א')‪ ,‬וכמו כן הרי אין כאן הוצאה מבית הבעלים‪,‬‬
‫הבעלים והרי זה כמעשה גניבה‪ .‬ב‪ .‬ואם המטרה של‬ ‫ואף‪-‬על‪-‬פי שהתורה מחייבת גנב גם כשגונב מבית‬
‫המעשה הנצרך לגניבה הוא כדי שיקרא שהכניס‬ ‫השומר וזה נקרא שגנב מבית האיש וחייב כפל כמו‬
‫לרשותו‪ ,‬בשומר הרי החפץ כבר ברשותו‪ ,‬רק כל‬ ‫שמפורש בבבא מציעא בתחילת פרק המפקיד (דף‬
‫זמן ששומר לבעלים זה נחשב "בית האיש" כדלעיל‬ ‫ל"ג עמוד ב')‪ ,‬והטעם מסביר הראב"ד בספר שיטה‬
‫מכיון שהוא שומר עבורו‪ ,‬וכאשר הוא טוען שנגנב‬ ‫מקובצת שם כיון שהשומר שומר עבור הבעלים‬
‫יש בזה הכנסה לרשותו‪[ .‬עיקר הנידון האם המעשה‬ ‫והרי הוא כידא אריכתא של הבעלים ולכן זה נחשב‬
‫בגניבה הוא לצורך ההוצאה מרשות הבעלים או‬ ‫כגונב מבית האיש‪[ ,‬וראה להלן עלה ו' ביאור נוסף‬
‫לצורך ההכנסה לרשות הבעלים ‪ -‬יתכן שזה תלוי‬ ‫בדברי הראב"ד]‪ ,‬אבל בטוען טענת גנב לכאורה אין‬
‫בחיוב הגנב האם זה על ההוצאה מהבעלים או על‬

‫ההכנסה לרשותו‪ ,‬וכבר דנו בזה האחרונים]‪.‬‬