Page 44 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 44

‫משה‬  ‫'ד ףנע ‪' -‬ז גשרי‬                           ‫מתנת‬  ‫מד‬

‫ולפי זה אם כשהגיע בעל הרכב שמח שיש לו‬           ‫כיון שהלכה כאביי שיאוש לא מדעת לא הוי יאוש‬
‫כסף מהשכירות זה מותר‪ ,‬אולם אם קרתה תאונה‬        ‫ומה שעכשיו הוא מתרצה לכך אין זה מגלה על הזמן‬
‫או נזק אחר הרי הוא לא יסכים ולכאורה שוב אין זה‬  ‫הקודם‪ ,‬והש"ך שם נחלק עליהם וכותב שנראה‬
‫נחשב שדעתו עכשיו להסכים לשימוש‪ .‬אך יש לדון‬      ‫לו להתיר היות וכאן אנו יודעים שגם עכשיו הוא‬
‫אם מתחשבים רק ברצון הבעלים בשעת השכירות‪,‬‬        ‫מתרצה לכך‪ ,‬מה שאין כן ביאוש שלא מדעת‪ .‬ואף‪-‬‬
‫או גם בדברים שיתחדשו אחר כך כגון אם יקרה נזק‬    ‫על‪-‬פי שהקצות החושן בסימן רס"ב סעיף‪-‬קטן‬
                                                ‫א' נחלק להלכה על הש"ך וכותב שמהראשונים‬
                            ‫לרכב‪ ,‬וצריך לעיין‪.‬‬  ‫לא משמע כך‪ ,‬אולם כהש"ך כותבים גם המחנה‬
                                                ‫אפרים הלכות גזילה סימן ב' והנתיבות המשפט‬
‫וראיתי להגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי‬        ‫בסימן קצ"ז סעיף‪-‬קטן ד'‪ ,‬אלא שבמחנה אפרים‬
‫שליט"א שכותב שהפירוש בש"ך זה לא שיאוש‬           ‫שם מבואר שזהו דוקא במקרה שאינו מקפיד לכל‬
‫שלא מדעת מועיל במקרה שידוע לנו אח"כ שגם‬         ‫אדם‪ ,‬אולם אם רק לאדם מסויים אינו מקפיד זה‬
‫מלכתחילה היה מסכים‪ ,‬אלא שכל דבר שברור‬
‫שאדם מסכים לו זה נחשב כאילו דעתו כבר עכשיו‬                  ‫תלוי במחלוקת הרמב"ם והתוספות‪.‬‬
‫ידועה לנו‪ ,‬ולכן אין זה קשור למחלוקת של אביי‬
‫ורבא‪ ,‬והוכיח כסברא זו מדברי השיטה מקובצת‬        ‫לסיכום‪ :‬נידון זה האם להשתמש ברכב של‬
‫בבבא מציעא שם שכתב‪ :‬דכיון דידע [מרי בר איסק‬     ‫חבירו על מנת לשלם נחשב לגזילה‪ ,‬תלוי במחלוקת‬
‫‪ -‬במקרה המובא שם בגמרא שהאריס שלו נתן‬           ‫הראשונים בדין שוכר שלא מדעת אם דינו כשואל‬
‫מהפירות לאמוראים שבאו לבקרו שלא מידיעת‬          ‫שלא מדעת שדינו כגזלן‪ ,‬וגם אם דינו כשואל שלא‬
‫בעל הבית] שהיה אוהב הלומדים וניחא ליה הוה‬       ‫מדעת עדיין יש לדון שיהיה מותר לפי הש"ך הסובר‬
‫ליה כאילו הרשה האריס מתחילה לכך‪ ,‬ולא מתורת‬      ‫שדבר שידוע כבר עכשיו שודאי הבעלים יסכימו‬
‫יאוש שלא מדעת או מתנה או מחילה שלא מדעת‬         ‫לכך זה נחשב כאילו כבר עכשיו זה נעשה מדעתו‬
‫נגעו בה‪ ,‬עד כאן‪ .‬אלא שכל זה רק במקרה שהדבר‬      ‫וממילא אינו גזלן‪ ,‬אולם לפי מה שכתב המחנה‬
‫ברור בהחלט וללא ספק‪ ,‬מה‪-‬שאין‪-‬כן במקרה‬           ‫אפרים שזה דוקא אם אינו מקפיד לכולם כאן זה לא‬
‫שצריך שיקול הדעת והכרעה אם אכן הוא מסכים‬        ‫שייך ואם כן יהיה הדין תלוי במחלוקת הראשונים‪.‬‬
‫‪ -‬במקרה כזה לא שייך היתר זה של הש"ך‪ .‬ואם‬        ‫[גם העיר הגר"צ שפיץ שליט"א שצריך לבדוק‬
‫כן מכיון שבמקרה שלנו אין זה מוחלט שדעתו‬         ‫היטב אם אמנם בעל הרכב לא אכפת לו שימוש‬

         ‫מסכימה לכך הרי שוב לא שייך היתר זה‪.‬‬                              ‫ברכבו לחודש ימים]‪.‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49