Page 45 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 45

‫מתנת בהינג משה מה‬

‫שריג ח'‬

        ‫השומר שגנב‬

            ‫ישנם כמה אופנים בהם שומר יכול ליהפך להיות‬
            ‫גזלן‪ ,‬האופן הפשוט הוא כאשר השומר שולח ידו‬
            ‫בפקדון כלומר שהוא משתמש בו‪ ,‬שזה בעצם גזילה‬
            ‫לכל דבר‪ ,‬אך מלבד זאת ישנם שני אופנים שהתורה‬

                                ‫חידשה שהשומר דינו כגנב או גזלן‪.‬‬

       ‫האופן הראשון ‪ -‬כאשר השומר מתכחש לעצם עובדת היותו שומר על‬
       ‫הפקדון "כופר בפקדון"‪ ,‬וכאשר מתברר לאחר מכן שאכן הופקד אצלו החפץ‬
       ‫דינו כגזלן וחייב באחריות הפקדון אפילו באונס ואין לו את הפטורים של‬
       ‫השומרים‪ ,‬כגון שומר חנם שפטור בגניבה ואבידה וכל‪-‬שכן באונס‪ ,‬או שומר‬

                   ‫שכר שפטור באונס‪ ,‬רק בכל מקרה הוא מחוייב באחריות הפקדון‪.‬‬

       ‫האופן השני ‪ -‬טוען טענת גנב‪ ,‬כלומר שומר חנם שאכן מודה שקבל לידו‬
       ‫פקדון לשמירה‪ ,‬אלא שהוא משתמש בטענת הפטור של "נגנבה" כדי להפטר‬
       ‫מחיוב השמירה‪ ,‬ולאחר מכן מתברר בעדים שהחפץ המופקד היה אצלו בשעה‬
       ‫שטען שהוא נגנב‪ ,‬דינו כגנב ממש וחייב בכפל ואם טבח ומכר חייב בארבעה‬

                                                                                ‫וחמשה‪.‬‬

       ‫נמצא אם כן שהכופר בפקדון דינו כגזלן‪ ,‬והטוען טענת גנב דינו כגנב‪,‬‬
       ‫ועל אף השוני שבין דינים אלו‪ ,‬אולם יש ביניהם דמיון בחידוש שנאמר בהם;‬
       ‫שאפשר להיות גנב או גזלן על ידי דיבור פה של כפירת הפקדון או שבועה על‬

                                                                            ‫טענת נגנבה‪.‬‬

                     ‫הבה נלמד את גדרי הדינים המחודשים שנאמרו בהם‪.‬‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50