Page 53 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 53
מתנת בהינג משה נג
בקניני גזילה האם זה שלו ממש ויכול לקדש בזה חק יעקב באורח חיים שם כותב שגם המהרש"ל לא
אשה או לא. התכוין לומר ששומר לא יכול לומר הרי שלך לפניך
בחמץ שעבר עליו הפסח כיון שזה איסור שחל
והנה אם מדובר לאחר יאוש לכאורה צריך מאליו ,וכל דברי המהרש"ל הם רק בשור הנסקל
להיות הדין שהאשה תהיה מקודשת כי הרי זה יאוש
ושינוי רשות ,אולם הרא"ש בבבא קמא פרק מרובה שהיה אפשרות לסלקו מדינו ולהצילו.
סימן ב' פסק שאינה מקודשת ,ויש בזה אריכות
גדולה בפוסקים ,כמבואר בטור ובית יוסף ושולחן אלא שגם הגאון רבי עקיבא איגר בגליון
ערוך ונושאי כליו בחושן משפט סימן שנ"ג ובאבן השולחן ערוך על דברי המגן אברהם הנ"ל האריך
העזר תחילת סימן כ"ח ,ואם כן הוא הדין בטוען לדון האם שומר דינו כגזלן שיכול לומר הרי שלך
טענת גנב אליבא דהרמב"ם שדינו כגנב .ולגבי קיום לפניך או שאינו יכול לומר לו הרי שלך לפניך ,ויסוד
מצות ארבעת המינים עיין לעיל שריג ד' עלה ב' מה הספק שלו מסברא [מלבד ההוכחות מהגמ'] הוא
מכיון שדבר זה שהחמץ נאסר זה היזק שאינו ניכר
שהבאנו שם. ולכן גזלן יכול לומר הרי שלך לפניך ,מה שאין כן
שומר יתכן שגם על היזק שאינו ניכר הוא חייב כדין
האם נפסלים לעדות
פשיעה ,ונשאר בספק לדינא.
כופר בפקדון נפסל לעדות כי הוא גזלן וכמו
שאמרו בגמרא בבא מציעא (דף ה' עמוד ב') ,טוען נמצינו למדים שהשאלה אם טוען טענת גנב
טענת גנב הוא ג"כ נפסל מטעם זה שהרי לכל הפחות יכול לומר הרי שלך לפניך על חמץ שעבר עליו
מכאן ולהבא הוא כופר בשמירתו ואינו ממשיך הפסח אצלו תלויה בכמה שאלות; לשיטת הרמב"ם
להיות השומר של הפקדון ,אולם גם עצם הטענה שדינו כגנב ממש ודאי שיכול לומר כן ,ולשיטת
השקרית יש בה משום גזל גם לרש"י ,וכל הויכוח רש"י שדינו כשומר זה תלוי בנידון הפוסקים אם
שבין רש"י והרמב"ם הוא לגבי החיובים המיוחדים שומר יכול לומר הרי שלך לפניך .ואם זה נאסר
של גנב אבל בודאי שהוא גזלן ,ובכל אופן שניהם בהנאה באופן שהיה יכול למנוע זאת כמו בשור
הנסקל יתכן שזה יותר חמור וכמו שכתב החק יעקב
נפסלים לעדות כדין גזלן. שעל זה כתב המהרש"ל שאינו יכול לומר הרי שלך
האם נמכר בגניבתו לפניך .
גנב רגיל כשאין לו מה לשלם נמכר לעבד עברי האם זה נהיה שלו ויכול לקדש בזה אשה
לשש שנים .דין זה המיוחד בחיוב גניבה שייך לדון או לצאת בזה ידי חובת ארבעת המינים?
בו כמובן רק בטוען טענת גנב ולא בכופר בפקדון
שדינו כגזלן ,והשאלה היא בשומר הטוען טענת באות א' ראינו שכופר בפקדון יתכן שאינו קונה
גנב ,ולאחר זמן כאשר העידו שבזמן שנשבע על כך כלל את הפקדון ואם כן בודאי שאינו שלו לקדש
הפקדון היה בביתו -החפץ כבר אינו תחת ידו[ ,או בזה אשה או למצות ארבעת המינים ,וכמו כן טוען
לפי הרא"ש הנ"ל עלה ג' שגם במקרה שטען את טענת גנב לשיטת רש"י שאין לו דין גזלן ואינו קונה
טענת הגניבה כבר אז לא היה החפץ תחת ידו גם כן את הפקדון בודאי שאין זה שלו ,אולם לשיטת
הרמב"ם שדינו כגזלן יש לדון בכל גזלן שקונה