Page 56 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד ףנע ‪' -‬ח גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫נו‬

‫הבעלים מפני ששומר עבורו‪ .‬ולפי זה מבואר היטב‬ ‫והרי גנב הוא מקום שאינו שמור ומבואר שהבבלי‬
‫תירוצו של הראב"ד לפי ההסבר הראשון הנ"ל‬ ‫נוקט דלא כהירושלמי ולכן השמיטו הפוסקים דין‬
‫שמכיון ששומר עבורו זה נחשב מבית האיש‪,‬‬
‫והיינו שמשום כך מה ששומר עבורו אין זה סתירה‬ ‫זה‪.‬‬
‫לבעלותו על החפץ וזה לא גרוע מהיותו במקום‬
‫אם כן להלכה בכל מקום שהגניבה קיימת חייב‬
‫הפקר שחייב‪.‬‬ ‫עליה כפל וארבעה וחמשה‪ ,‬ולפי זה יקשה לאידך‬
‫גיסא ‪ -‬מה הוקשה לראב"ד למה חייב הגונב מבית‬
‫ולפי זה ודאי שאין צריך לומר בדוקא בביאור‬ ‫השומר והלא אפילו הגונב מהאגם חייב‪ ,‬והירושלמי‬
‫תירוצו שרשות השומר קנויה למפקיד‪ ,‬מאחר‬ ‫שהקשה כן הוא משום שאכן סובר שבאמת כך הוא‬
‫והשאלה לא היתה שאין זה ברשותו של הבעלים‬ ‫הדין שחייב רק מבית הבעלים ממש‪ ,‬אבל הראב"ד‬
‫רק שרשות השומר היא מנוגדת לרשות הבעלים‪,‬‬
‫ועל כך מספיק התירוץ שמכיון שהוא שומר עבורו‬ ‫שדיבר בשיטת הבבלי מה הוקשה לו?‬
‫אין זה סתירה לרשות הבעלים ולכן חייב‪ .‬ונמצא‬
‫שאין כל הכרח מדברי הראב"ד כהביאור הראשון‬ ‫וצריך לומר שקושיית הראב"ד היא משום‬
‫ולהכריע בין הפוסקים שנחלקו אם רשות השומר‬ ‫שכאשר הפקדון נמצא ברשות השומר זה נחשב‬
‫קצת כנמצא ברשות שאינה שלו וזה גרוע יותר מאם‬
‫קנויה למפקיד‪.‬‬ ‫היתה באגם‪ ,‬ולכן הוצרך לתרץ דזה נחשב ברשות‬