Page 531 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫רעה‬ ‫משה‬ ‫רכממו חקמ‬ ‫מתנת‬

‫מכירה עם תנאי שאם לא קויים התנאי העסקה‬ ‫לא תחנם במכירה לזמן‬
‫בטלה‪ ,‬וממילא הקרקע תחזור רטרואקטיבי להיות‬
‫של הגוי‪ ,‬ואם כן הרי הוא לא מוסיף לגוי חנייה‬ ‫וביאורו של הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי‬
‫בארץ בזה שהוא חוזר ומוכר לגוי את הקרקע בכדי‬ ‫זצ"ל בדברי המהרש"א יהיה תלוי בהגדרה ההלכתית‬
‫לקיים את התנאי‪ ,‬כי הרי גם אם הוא לא יקיים את‬ ‫של המכירה על מנת להחזיר‪ ,‬כי לסוברים שמכירה‬
‫התנאי הקרקע תחזור להיות של הגוי מחמת ביטול‬ ‫על מנת להחזיר משמעותה היא שהמכירה היא רק‬
‫העסקה בגין אי עמידה בתנאי המכירה‪ ,‬ואדרבה‬ ‫לזמן כלומר עד שמגיע המועד שנקבע שהקונה‬
‫אם הוא לא יקיים את התנאי והמכירה הראשונה‬ ‫יחזיר את הנכס למוכר‪ ,‬לפי זה ברור שכאשר גוי‬
‫תתבטל רטרואקטיבי ימצא שמחמת זאת הקרקע‬ ‫מוכר ליהודי קרקע על מנת להחזיר‪ ,‬מכיוון שכאשר‬
‫נשארה כל הזמן אצל הגוי‪ ,‬כך שדווקא מחמת אי‬ ‫מגיע המועד שמוטל על היהודי להחזיר לגוי את‬
‫קיום התנאי מוסיף היהודי לגוי אחיזה בארץ‪ ,‬ולכן‬ ‫הקרקע אין זה הקנאה מחודשת של היהודי לגוי‬
‫עדיף שיקיים את התנאי ויחזור וימכור לגוי את‬ ‫אלא שעכשיו פג התוקף של המכירה הראשונה של‬
‫הקרקע ובזה הוא לפחות מונע את אחיזתו של הגוי‬ ‫הגוי ליהודי‪ ,‬ומאליה הקרקע חוזרת לגוי אם כן אין‬
‫בקרקע בתקופה שבין העסקה הראשונה שבה מכר‬ ‫כאן כל הקנאה לנוכרי ובוודאי שלא שייך בזה איסור‬
‫הגוי את הקרקע ליהודי לבין העסקה השנייה שבה‬
‫חזר היהודי ומכר את הקרקע לגוי‪ ,‬כי הרי מחמת‬ ‫לא תחנם‪.‬‬
‫קיום תנאי המכירה המכרה הראשונה לא תתבטל‬
‫רטרואקטיבי וימצא שבתקופת הבינים היהודי היה‬ ‫לא תחנם בהתנאה‬

‫הבעלים של הקרקע‪.‬‬ ‫אבל לשיטות הסבורות שמכירה על מנת‬
‫להחזיר משמעותה היא שהמוכר מקנה את הקרקע‬
‫שב ואל תעשה‬ ‫במכירה החלטית‪ ,‬אלא שהוא עושה התנאה‬
‫במכירה שעל הקונה לחזור ולמכור לו בחזרה את‬
‫אמנם כל זאת נכון רק אם נסבור שאיסור לא‬ ‫הנכס‪ ,‬אלא שאם הוא לא יעמוד בתנאי המכירה‬
‫תחנם הוא מחמת התוצאה שהגוי יש לו אחיזה‬ ‫תהיה העסקה מבוטלת וככל תנאי שסוכם בזמן‬
‫בארץ‪[ ,‬וכפי שהארכנו לדון בזה לעיל עלה ד']‪ ,‬ולכן‬ ‫ביצוע עסקה שאם לא מיישמים אותו העסקה‬
‫הטענה שבין כך ובין כך יש לגוי אחיזה בארץ היא‬ ‫מתבטלת‪ ,‬אם כן כאשר היהודי קונה מהגוי קרקע‬
‫טענה מתקבלת‪ ,‬אבל אם נסבור שאיסור לא תחנם‬ ‫על מנת להחזיר הוא רכש את הקרקע באופן החלטי‬
‫הוא בפעולת ההקנאה [וכשיטת הדינא דחיי הנזכרת‬ ‫אלא שמוטל עליו לחזור ולמכור את הקרקע לנוכרי‪,‬‬
‫לעיל עלה ד']‪ ,‬ממילא אין כאן כל היתר ליהודי‬ ‫כך שבמכירתו הוא מקנה לנוכרי קרקע השייכת‬
‫לחזור ולמכור את הקרקע לגוי‪ ,‬כי הרי עכשיו הוא‬
‫מבצע פעולת הקנאה לגוי‪ ,‬ומה שטענו לזכותו שבין‬ ‫ליהודי‪ ,‬ויהיה בזה לאיסור לא תחנם‪.‬‬
‫כך ובין כך הקרקע תהיה אצל הגוי כך שהוא לא‬
‫מוסיף לגוי כל אחיזה בארץ‪ ,‬בגין כך אין כל הצדקה‬ ‫יצא שכרו בהפסדו‬
‫לעשות את פעולת המכירה של הקרקע לגוי‪ ,‬כי‬
‫אלא שיתכן שמאחר ואם הוא לא יחזור וימכור‬
‫לגוי את הקרקע ויתברר שהוא לא מקיים את התנאי‬
‫של המכירה אז המכירה הראשונה תתבטל‪ ,‬וככל‬