Page 533 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫רעז‬ ‫משה‬ ‫רכממו חקמ‬ ‫מתנת‬

‫לקצור ברינה את פרי עמלם‪ ,‬קמו עליהם עוררין מהגויים‬
‫שדרו סביבתם וטענו שקרקעות אלו היו שלהם והם‬
‫נגזלו מהם על ידי הישמעאלי שמכרה ליהודים‪ ,‬ולכן‬
‫הם תבעו מהיהודים שישיבו להם את אדמותיהם עם‬
‫כל התבואה שגדלה בהם‪ ,‬והשופט שנדרש לתביעה‬
‫הכריע שהתבואה שכבר גדלה שייכת ליהודים אך‬
‫ביחס לתביעה על הקרקעות הוא דחה את ההכרעה‬
‫למועד אחר‪ ,‬ובינתיים קרבה שנת השמיטה והמומחים‬
‫לענייני משפט הזהירו את היהודים שאם הם ישביתו‬
‫את הקרקעות בשנת השמיטה קרוב הדבר שהשופט‬
‫יטה בגין כך את המשפט לטובת הנוכריים‪ ,‬ולכן הם‬
‫פנו אל רבה של טבריה בשאלה האם יש להם היתר‬
‫לעבוד את הקרקע בשנת השמיטה בכדי למנוע את‬
‫נפילת הקרקעות בידי הערלים‪ ,‬ורב העיר טבריה הריץ‬
‫את השאלה לרבותינו שבגולה‪ ,‬והגאון בעל האבני נזר‬
‫ישב על המדוכה לטכס עצה למצוא דרך היתר לבעלי‬
‫הקרקעות‪ ,‬ותשובתו הודפסה בספרו (שו"ת אבני נזר‬

‫יורה דעה סימן תנ"ח)‪.‬‬

‫הקרקעות יפלו לידים נוכריות מפני כן מצדד האבני‬ ‫היתר המכירה מחמת ההפסד‬
‫נזר להתיר את מכירת הקרקעות לנוכרי‪ ,‬והוא מצרף‬
‫כסניף להיתר את דעת הרב אשתורי הפרחי‪[ ,‬חכם‬ ‫והפתרון עליו הורה האבני נזר היה לעשות‬
‫קדמון שגורש מצרפת בגירוש יהודי צרפת שהיה‬ ‫היתר מכירה ולמכור את הקרקעות לנוכרי וממילא‬
‫לפני למעלה משבע מאות שנה‪ ,‬והוא עלה לארץ‬ ‫לא יהיה איסור שמיטה על הקרקע‪ ,‬ויהיה מותר‬
‫הקודש והרבה לחקור את גבולותיה ואת הלכותיה‪,‬‬ ‫ליהודים לעבוד אצל הנוכרי כשכירים כך שבעיני‬
‫עד שערך חיבור הנקרא "כפתור ופרח" שהינו ספר‬ ‫השופט הדבר יראה שהקרקעות מתוחזקות על‬
‫יסוד להלכות התלויות בארץ ופסיקותיו צוטטו‬ ‫ידי היהודים‪ ,‬אך הרי על היתר מכירה קמו עוררין‬
‫בספרי הפוסקים הקדמונים]‪ ,‬שהורה בספרו (בפרק‬ ‫מחמת האיסור למכור לנוכרי קרקע בארץ הקודש‪,‬‬
‫י') שבמקום הפסד אין לאסור למכור קרקעות‬ ‫ולכן מאריך האבני נזר לבאר שבמקרה זה שיש‬
‫חשש שאם לא יעבדו בקרקעות בשנת השמיטה‬
‫לנוכרי בארץ ישראל‪.‬‬