Page 528 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז ףנע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫רעב‬

‫הלכה למעשה‬ ‫ומשווה האבני נזר את הנידון שלנו לנידון‬
‫הגמרא בבא קמא‪ ,‬כי אמנם ביחס לאיסור לתן חנייה‬
‫אבל כל זה נכון לסוגיית הגמרא בגיטין שסברה‬ ‫לגוי בארץ ברגע שהיהודי רכש מהגוי את הקרקע‬
‫שיש קנין לנוכרי להפקיע מהארץ את קדושתה‪,‬‬ ‫הוא סילק את הגוי מלהיות לו אחיזה בארץ‪ ,‬ולכן‬
‫וממילא כאשר יהודי רוכש מהגוי את הקרקע‬ ‫אם הוא יחזור וימכור לו את הקרקע הוא מעניק לו‬
‫אין לזה אלא מעמד של כיבוש יחיד‪ ,‬אבל להלכה‬ ‫בזה חנייה בארץ‪ ,‬ויש כאן איסור לא תחנם‪ ,‬והרי‬
‫שאין קנין לנוכרי להפקיע מהארץ את קדושתה‪,‬‬ ‫זה כסותם בור וחוזר וחפרו שמעתה האחריות על‬
‫[וכמו שפסק הרמב"ם בהלכות תרומות פרק א'‬ ‫נזקי הבור מוטלת על החוזר וחופרו‪ ,‬אבל ביחס‬
‫הלכה י'‪ ,‬ובשולחן ערוך יורה דעה סימן של"א‬ ‫להפקעת המצוות מן הארץ הרי הקרקע היתה כל‬
‫סעיף ג'‪ ,‬וכמבואר שם בש"ך ס"ק ה'‪ ,‬ובהרחבה‬ ‫הזמן באותו המצב אלא שמחמת שהיהודי רכש‬
‫בביאור הגר"א ס"ק ח'‪ ,]3‬ממילא כאשר יהודי רוכש‬ ‫את הקרקע מהגוי הוא החיל על הקרקע את חיובי‬
‫מגוי קרקע בארץ הקרקע קדושה מהתורה ככל‬ ‫המצוות ועכשיו כשהוא חוזר ומוכר לגוי את הקרקע‬
‫הקרקעות שבארץ‪ ,‬ודי בזה שהיהודי נותן עכשיו‬ ‫הוא מסלק מהקרקע את החיובים שחלו בה מחמת‬
‫חנייה בארץ לנוכרי בכדי לאסור על היהודי למכור‬ ‫מעשיו‪ ,‬וממילא אי אפשר לאסור עליו למכור‬
‫לו את הקרקע‪ ,‬אף שאין במעשיו הפקעת המצוות‬ ‫את הקרקע מחמת ההפקעה מן המצוות‪ ,‬כי הוא‬
‫מהארץ‪ ,‬ולכן דברי מהרש"א אינם הלכה למעשה‪,‬‬ ‫רק מסלק את החיובים שחלו על הקרקע מחמת‬
‫והלכה למעשה יהודי שרכש מגוי קרקע בארץ יהיה‬ ‫מעשיו‪ ,‬והרי זה ממש כמסלק את המכסה שהוא‬
‫כיסה בו את הבור שהגמרא בבא קמא מסירה ממנו‬
‫אסור לו לחזור ולמכרה לנכרי‪.‬‬ ‫את האחריות לנזקים שיארעו בבור‪ ,‬כי הרי הבור‬
‫היה קיים גם בלעדיו והוא כיסה את הבור ועכשיו‬
‫קרקעות שבסוריה‬ ‫הוא רק סילק את הכיסוי והחזיר את הבור לקדמותו‪.‬‬

‫אמנם עדיין יהיה ניתן להשתמש הלכה למעשה‬ ‫ולכן מפני שאי אפשר לאסור על היהודי למכור‬
‫בהיתר של המהרש"א בקרקעות שבסוריה‪ ,‬מאחר‬ ‫את הקרקע בחזרה לנוכרי מחמת המצוות שהוא‬
‫שביחס לסוריה פסק הרמב"ם (הלכות תרומות‬ ‫מפקיע מהקרקע‪ ,‬כי הרי זה דומה לסילוק המכסה‬
‫פרק א' סוף הלכה י') שמכיוון שהחיוב לקיים שם‬ ‫מן הבור‪ ,‬אלא רק ניתן לאסור עליו לעשות כן מחמת‬
‫את המצוות התלויות בארץ אינו אלא מדרבנן‪,‬‬ ‫שהוא מעניק לגוי חנייה בארץ שזה דומה לסותם‬
‫לכן ההלכה היא שבסוריה יש קנין לנוכרי להפקיע‬ ‫בור וחזר וחפרו‪ ,‬אם כן נמצא שאין במכירה זו משום‬
‫את הארץ מקדושתה‪ ,‬ויש הסבורים שכן הדין גם‬ ‫הפקעת המצוות מהקרקע‪ ,‬ולכן אם יש לקרקע‬
‫במקומות שכבשו עולי מצרים ולא כבשו אותם‬ ‫מעמד של כיבוש יחיד אין לאסור זאת‪ ,‬כי הרי זה‬
‫עולי בבל‪[ ,‬עיין בזה בחזון איש שביעית סימן ג'‬ ‫ממש כמוכר לנוכרי בית בסוריה שמכיוון שאין שם‬
‫ס"ק י"ט]‪ ,‬וממילא במקומות אלו אין לאסור מכירת‬ ‫הפקעה מן המצוות לא אסרו חכמים לעשות זאת‪.‬‬
‫קרקע לנוכרי אלא אם כן גם מפקיעה מן המצוות‬
‫התלויות בארץ‪ ,‬ועל כן לדברי האבני נזר יהיה מותר‬

‫‪ .3‬אף שבפירושו למשניות (מסכת פאה פרק ד' משנה ט') פסק הרמב"ם כסוברים שיש קנין לנוכרי להפקיע את הארץ‬
‫מקדושתה‪ ,‬אבל להלכה העיקר זה כפסיקתו בספר ההלכה שאין קנין לנוכרי להפקיע‪.‬‬