Page 528 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 528
משה 'ז ףנע ' -ד גשרי מתנת רעב
הלכה למעשה ומשווה האבני נזר את הנידון שלנו לנידון
הגמרא בבא קמא ,כי אמנם ביחס לאיסור לתן חנייה
אבל כל זה נכון לסוגיית הגמרא בגיטין שסברה לגוי בארץ ברגע שהיהודי רכש מהגוי את הקרקע
שיש קנין לנוכרי להפקיע מהארץ את קדושתה, הוא סילק את הגוי מלהיות לו אחיזה בארץ ,ולכן
וממילא כאשר יהודי רוכש מהגוי את הקרקע אם הוא יחזור וימכור לו את הקרקע הוא מעניק לו
אין לזה אלא מעמד של כיבוש יחיד ,אבל להלכה בזה חנייה בארץ ,ויש כאן איסור לא תחנם ,והרי
שאין קנין לנוכרי להפקיע מהארץ את קדושתה, זה כסותם בור וחוזר וחפרו שמעתה האחריות על
[וכמו שפסק הרמב"ם בהלכות תרומות פרק א' נזקי הבור מוטלת על החוזר וחופרו ,אבל ביחס
הלכה י' ,ובשולחן ערוך יורה דעה סימן של"א להפקעת המצוות מן הארץ הרי הקרקע היתה כל
סעיף ג' ,וכמבואר שם בש"ך ס"ק ה' ,ובהרחבה הזמן באותו המצב אלא שמחמת שהיהודי רכש
בביאור הגר"א ס"ק ח' ,]3ממילא כאשר יהודי רוכש את הקרקע מהגוי הוא החיל על הקרקע את חיובי
מגוי קרקע בארץ הקרקע קדושה מהתורה ככל המצוות ועכשיו כשהוא חוזר ומוכר לגוי את הקרקע
הקרקעות שבארץ ,ודי בזה שהיהודי נותן עכשיו הוא מסלק מהקרקע את החיובים שחלו בה מחמת
חנייה בארץ לנוכרי בכדי לאסור על היהודי למכור מעשיו ,וממילא אי אפשר לאסור עליו למכור
לו את הקרקע ,אף שאין במעשיו הפקעת המצוות את הקרקע מחמת ההפקעה מן המצוות ,כי הוא
מהארץ ,ולכן דברי מהרש"א אינם הלכה למעשה, רק מסלק את החיובים שחלו על הקרקע מחמת
והלכה למעשה יהודי שרכש מגוי קרקע בארץ יהיה מעשיו ,והרי זה ממש כמסלק את המכסה שהוא
כיסה בו את הבור שהגמרא בבא קמא מסירה ממנו
אסור לו לחזור ולמכרה לנכרי. את האחריות לנזקים שיארעו בבור ,כי הרי הבור
היה קיים גם בלעדיו והוא כיסה את הבור ועכשיו
קרקעות שבסוריה הוא רק סילק את הכיסוי והחזיר את הבור לקדמותו.
אמנם עדיין יהיה ניתן להשתמש הלכה למעשה ולכן מפני שאי אפשר לאסור על היהודי למכור
בהיתר של המהרש"א בקרקעות שבסוריה ,מאחר את הקרקע בחזרה לנוכרי מחמת המצוות שהוא
שביחס לסוריה פסק הרמב"ם (הלכות תרומות מפקיע מהקרקע ,כי הרי זה דומה לסילוק המכסה
פרק א' סוף הלכה י') שמכיוון שהחיוב לקיים שם מן הבור ,אלא רק ניתן לאסור עליו לעשות כן מחמת
את המצוות התלויות בארץ אינו אלא מדרבנן, שהוא מעניק לגוי חנייה בארץ שזה דומה לסותם
לכן ההלכה היא שבסוריה יש קנין לנוכרי להפקיע בור וחזר וחפרו ,אם כן נמצא שאין במכירה זו משום
את הארץ מקדושתה ,ויש הסבורים שכן הדין גם הפקעת המצוות מהקרקע ,ולכן אם יש לקרקע
במקומות שכבשו עולי מצרים ולא כבשו אותם מעמד של כיבוש יחיד אין לאסור זאת ,כי הרי זה
עולי בבל[ ,עיין בזה בחזון איש שביעית סימן ג' ממש כמוכר לנוכרי בית בסוריה שמכיוון שאין שם
ס"ק י"ט] ,וממילא במקומות אלו אין לאסור מכירת הפקעה מן המצוות לא אסרו חכמים לעשות זאת.
קרקע לנוכרי אלא אם כן גם מפקיעה מן המצוות
התלויות בארץ ,ועל כן לדברי האבני נזר יהיה מותר
.3אף שבפירושו למשניות (מסכת פאה פרק ד' משנה ט') פסק הרמב"ם כסוברים שיש קנין לנוכרי להפקיע את הארץ
מקדושתה ,אבל להלכה העיקר זה כפסיקתו בספר ההלכה שאין קנין לנוכרי להפקיע.