Page 526 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 526

‫משה‬  ‫'ז ףנע ‪' -‬ד גשרי‬                          ‫מתנת‬  ‫רע‬

             ‫כיבוש יחיד‬                        ‫היתה שייכת לגוי כי הרי בעבר הרחוק הקרקע הזאת‬
                                               ‫היתה תחת רשותו של יהודי‪ ,‬ובספר השמיטה כתב‬
‫ולמחלוקת זאת ישנה משמעות גם אם יהודי‬           ‫שלא מצא למהרש"א חבר בפסק זה‪ ,‬וגם המהרש"א‬
‫חזר ורכש את הקרקע מהנוכרי‪ ,‬כי אם אנו אומרים‬    ‫לא אמר זאת כהיתר ברור אלא רק בדרך אפשר‪ ,‬ולכן‬
‫שכאשר הגוי רכש את הקרקע מהיהודי הקרקע‬
‫נותרה בקדושתה‪ ,‬אם כן כמובן שאם היהודי חזר‬                        ‫אין לסמוך להלכה על היתר זה‪.‬‬
‫ורכש את הקרקע מהגוי הקרקע בוודאי עודנה‬
‫עומדת בקדושתה כבימים ימימה‪ ,1‬אבל אם כאשר‬                  ‫ביאור האבני נזר‬
‫הגוי רכש את הקרע מהיהודי פקע ממנה קדושתה‬
‫אם כן כאשר היהודי יחזור ויקנה מהגוי את הקרקע‪,‬‬  ‫ואף את דברי המהרש"א ביארו האחרונים בכמה‬
‫הקרקע תקבל מעמד של 'כיבוש יחיד' כי הרי הקונה‬   ‫אופנים שהתוצאה של ביאורים אלו היא שלא ניתן‬
‫כבש את הקרקע ביוזמה פרטית‪ ,‬כך שגם אז החיוב‬     ‫להסתמך על דברי המהרש"א הללו הלכה למעשה‪,‬‬
‫של הקרקע במצוות התלויות בקדושת הארץ לא‬         ‫בשו"ת אבני נזר (יורה דעה סימן תנ"ח אות י"ג עד‬
                                               ‫אות ט"ז) האריך בביאור דברי המהרש"א הללו‬
                            ‫יהיה אלא מדרבנן‪.2‬‬  ‫וביאר שהם נכונים רק לשיטות הסוברות ש'יש קנין‬
                                               ‫לנוכרי להפקיע'‪ ,‬אבל להלכה מכיוון שאנו סוברים‬
‫ולהלכה פסק הרמב"ם (הלכות תרומות פרק א'‬         ‫ש'אין קנין לנוכרי להפקיע' ממילא לא ניתן להסתמך‬
‫הלכה י') "גוי שקנה קרקע בארץ ישראל לא הפקיעה‬   ‫על דברי המהרש"א ולהתיר לחזור ולמכור לנוכרי‬
‫מן המצוות אלא הרי היא בקדושתה‪ ,‬לפיכך אם חזר‬
‫ישראל ולקחה ממנו אינה כיבוש יחיד אלא מפריש‬                                 ‫קרקע שרכשו ממנו‪.‬‬
‫תרומות ומעשרות ומביא ביכורים‪ ,‬והכל מן התורה‬
‫כאילו לא נמכרה לגוי מעולם"‪ ,‬מבואר ברמב"ם‬              ‫אין קנין לנוכרי להפקיע‬
‫להלכה‪ :‬שאין קנין לנוכרי להפקיע מן המצוות‪,‬‬
‫ושלכן כאשר יהודי חוזר ורוכש את הקרקע מהנוכרי‬   ‫ביאורו של האבני נזר מבוסס על בירור מעמדה‬
‫אין לקרקע מעמד של כיבוש יחיד‪ ,‬והחיוב לקיים‬     ‫ההלכתי של הקרקע שנרכשה מהגוי‪ ,‬כי בגמרא‬
                                               ‫בגיטין (דף מ"ז עמוד א') נחלקו האמוראים האם‬
    ‫בה את המצוות התלויות בארץ יהיה מהתורה‪.‬‬     ‫'יש קנין לנוכרי להפקיע'‪ ,‬כלומר האם כאשר גוי‬
                                               ‫רוכש קרקע בארץ ישראל מיהודי יפקע מהקרקע‬
        ‫לא תחנם בכיבוש יחיד‬                    ‫קדושתה מחמת קנין הגוי וממילא לא ינהג בקרקע‬
                                               ‫זאת המצוות התלויות בקדושת הארץ‪ ,‬או 'אין קנין‬
‫בגמרא (עבודה זרה דף כ"א עמוד א') כתוב‬          ‫לנוכרי להפקיע' וגם אם נוכרי רוכש קרקע בארץ‬
‫שהמקומות שיש להם מעמד של כיבוש יחיד [כגון‬      ‫ישראל הקרקע עודנה בקדושתה‪[ ,‬ופרטי ההלכות‬
‫בסוריה שלכיבוש בה היה מעמד של כיבוש יחיד‬
                                                            ‫בזה רבים ואין כאן המקום לפרטם]‪.‬‬

‫‪ 	.1‬ואמנם גם כאשר הקרקע היתה של הגוי נחלקו הראשונים האם היה אז קדושה ליבול של הקרקע‪ ,‬או שרק אם היהודי‬
‫רכש מהגוי את הפירות אז חלה עליהם קדושה והם מתחייבים בהלכות התלויות בארץ‪ ,‬ובדבר זה נחלקו הבית יוסף‬
‫(בכסף משנה על דברי הרמב"ם הנזכרים) והמבי"ט (חלק א' סימן כ"א) בדעת הרמב"ם‪ ,‬והוא שורש הנידון בסוגיית‬

                                                                            ‫פירות שביעית שגדלו בשדות הנוכרים‪.‬‬

‫‪ 	.2‬אמנם החזון איש (שביעית סימן א' ס"ק ב') סבור שלאחר שיהודי קנה את הקרקע מהנכרי אז לכל השיטות הקרקע‬
      ‫חוזרת לקדושתה הראשונה וחיובה במצוות התלויות בארץ הינו מהתורה‪ ,‬והקרקע אינה במעמד של כיבוש יחיד‪.‬‬
   521   522   523   524   525   526   527   528   529   530   531