Page 526 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז ףנע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫רע‬

‫כיבוש יחיד‬ ‫היתה שייכת לגוי כי הרי בעבר הרחוק הקרקע הזאת‬
‫היתה תחת רשותו של יהודי‪ ,‬ובספר השמיטה כתב‬
‫ולמחלוקת זאת ישנה משמעות גם אם יהודי‬ ‫שלא מצא למהרש"א חבר בפסק זה‪ ,‬וגם המהרש"א‬
‫חזר ורכש את הקרקע מהנוכרי‪ ,‬כי אם אנו אומרים‬ ‫לא אמר זאת כהיתר ברור אלא רק בדרך אפשר‪ ,‬ולכן‬
‫שכאשר הגוי רכש את הקרקע מהיהודי הקרקע‬
‫נותרה בקדושתה‪ ,‬אם כן כמובן שאם היהודי חזר‬ ‫אין לסמוך להלכה על היתר זה‪.‬‬
‫ורכש את הקרקע מהגוי הקרקע בוודאי עודנה‬
‫עומדת בקדושתה כבימים ימימה‪ ,1‬אבל אם כאשר‬ ‫ביאור האבני נזר‬
‫הגוי רכש את הקרע מהיהודי פקע ממנה קדושתה‬
‫אם כן כאשר היהודי יחזור ויקנה מהגוי את הקרקע‪,‬‬ ‫ואף את דברי המהרש"א ביארו האחרונים בכמה‬
‫הקרקע תקבל מעמד של 'כיבוש יחיד' כי הרי הקונה‬ ‫אופנים שהתוצאה של ביאורים אלו היא שלא ניתן‬
‫כבש את הקרקע ביוזמה פרטית‪ ,‬כך שגם אז החיוב‬ ‫להסתמך על דברי המהרש"א הללו הלכה למעשה‪,‬‬
‫של הקרקע במצוות התלויות בקדושת הארץ לא‬ ‫בשו"ת אבני נזר (יורה דעה סימן תנ"ח אות י"ג עד‬
‫אות ט"ז) האריך בביאור דברי המהרש"א הללו‬
‫יהיה אלא מדרבנן‪.2‬‬ ‫וביאר שהם נכונים רק לשיטות הסוברות ש'יש קנין‬
‫לנוכרי להפקיע'‪ ,‬אבל להלכה מכיוון שאנו סוברים‬
‫ולהלכה פסק הרמב"ם (הלכות תרומות פרק א'‬ ‫ש'אין קנין לנוכרי להפקיע' ממילא לא ניתן להסתמך‬
‫הלכה י') "גוי שקנה קרקע בארץ ישראל לא הפקיעה‬ ‫על דברי המהרש"א ולהתיר לחזור ולמכור לנוכרי‬
‫מן המצוות אלא הרי היא בקדושתה‪ ,‬לפיכך אם חזר‬
‫ישראל ולקחה ממנו אינה כיבוש יחיד אלא מפריש‬ ‫קרקע שרכשו ממנו‪.‬‬
‫תרומות ומעשרות ומביא ביכורים‪ ,‬והכל מן התורה‬
‫כאילו לא נמכרה לגוי מעולם"‪ ,‬מבואר ברמב"ם‬ ‫אין קנין לנוכרי להפקיע‬
‫להלכה‪ :‬שאין קנין לנוכרי להפקיע מן המצוות‪,‬‬
‫ושלכן כאשר יהודי חוזר ורוכש את הקרקע מהנוכרי‬ ‫ביאורו של האבני נזר מבוסס על בירור מעמדה‬
‫אין לקרקע מעמד של כיבוש יחיד‪ ,‬והחיוב לקיים‬ ‫ההלכתי של הקרקע שנרכשה מהגוי‪ ,‬כי בגמרא‬
‫בגיטין (דף מ"ז עמוד א') נחלקו האמוראים האם‬
‫בה את המצוות התלויות בארץ יהיה מהתורה‪.‬‬ ‫'יש קנין לנוכרי להפקיע'‪ ,‬כלומר האם כאשר גוי‬
‫רוכש קרקע בארץ ישראל מיהודי יפקע מהקרקע‬
‫לא תחנם בכיבוש יחיד‬ ‫קדושתה מחמת קנין הגוי וממילא לא ינהג בקרקע‬
‫זאת המצוות התלויות בקדושת הארץ‪ ,‬או 'אין קנין‬
‫בגמרא (עבודה זרה דף כ"א עמוד א') כתוב‬ ‫לנוכרי להפקיע' וגם אם נוכרי רוכש קרקע בארץ‬
‫שהמקומות שיש להם מעמד של כיבוש יחיד [כגון‬ ‫ישראל הקרקע עודנה בקדושתה‪[ ,‬ופרטי ההלכות‬
‫בסוריה שלכיבוש בה היה מעמד של כיבוש יחיד‬
‫בזה רבים ואין כאן המקום לפרטם]‪.‬‬

‫‪ .1‬ואמנם גם כאשר הקרקע היתה של הגוי נחלקו הראשונים האם היה אז קדושה ליבול של הקרקע‪ ,‬או שרק אם היהודי‬
‫רכש מהגוי את הפירות אז חלה עליהם קדושה והם מתחייבים בהלכות התלויות בארץ‪ ,‬ובדבר זה נחלקו הבית יוסף‬
‫(בכסף משנה על דברי הרמב"ם הנזכרים) והמבי"ט (חלק א' סימן כ"א) בדעת הרמב"ם‪ ,‬והוא שורש הנידון בסוגיית‬

‫פירות שביעית שגדלו בשדות הנוכרים‪.‬‬

‫‪ .2‬אמנם החזון איש (שביעית סימן א' ס"ק ב') סבור שלאחר שיהודי קנה את הקרקע מהנכרי אז לכל השיטות הקרקע‬
‫חוזרת לקדושתה הראשונה וחיובה במצוות התלויות בארץ הינו מהתורה‪ ,‬והקרקע אינה במעמד של כיבוש יחיד‪.‬‬