Page 524 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 524

‫משה‬  ‫'ז ףנע ‪' -‬ד גשרי‬                          ‫מתנת‬  ‫חסר‬

‫שהוא חוזר ומוכר את הבית למוסטפה הוא יעבור על‬
‫איסור לא תחנם‪ ,‬כי הרי עכשיו הוא המוכר ומוסטפה‬

            ‫הקונה והרי אסור למכור בית בארץ לנוכרי‪.‬‬

‫[ומן הראוי להדגיש שכמובן שמדובר כאן במקרה שאין זה בכלל מקח טעות‪ ,‬כי‬
‫הרי לו היה כאן מקח טעות אזי המשמעות של הדברים הינה שהעסקה עם מוסטפה‬
‫בטלה ומבוטלת ומוסטפה חוזר להיות הבעלים של הבית ללא כל מכירה‪ ,‬כך שאין‬
‫כאן כלל זיקה לאיסור לא תחנם‪ ,‬אך במקרה שאנו עוסקים בו ידע ר' יוסף מלכתחילה‬
‫שעסקאות מעין אלו פעמים שזה חתול בשק כך שאין זה בכלל מקח טעות‪ ,‬אלא‬
‫שמוסטפה מרצונו הטוב החליט להיענות לבקשתו של ר' יוסף ולחזור ולרכוש ממנו‬
‫את הבית שהוא מכר לו‪ ,‬כך שכיום ר' יוסף מעוניין למכור את הבית למוסטפה‪ ,‬ולכן‬
‫חושש ר' יוסף שאולי יש בזה איסור לא תחנם‪ ,‬כדין מוכר קרקע בארץ הקודש לנוכרי]‪.‬‬

‫ולכאורה אין כל התלבטות ובוודאי שאסור לר' יוסף לחזור ולמכור‬
‫למוסטפה את הבית שרכש ממנו מחמת האיסור למכור לנוכרי קרקע בארץ‬
‫הקודש‪ ,‬ומה בין מקרה זה ובין כל מקרה אחר שיהודי מוכר קרקע לנוכרי שהוא‬
‫עובר על איסור לא תחנם‪ ,‬אמנם מדברי המהרש"א בגיטין (דף מ"ז עמוד א')‬

                   ‫ניתן ללמוד שיתכן ומותר לר' יוסף למכור את הבית לנוכרי‪.‬‬

    ‫ויתכן שהיתר זה גם יועיל להתיר ליהודי לתווך דירה של נוכרי לנוכרי‪.‬‬

‫ומקשה המהרש"א על דברי הגמרא שמאחר‬              ‫בגמרא בגיטין (דף מ"ז עמוד א') "ישראל שלקח‬
‫והמטרה של הגמרא היא ללמד אותנו שמכירת‬          ‫שדה מעובד כוכבים עד שלא הביאה שליש‪[ ,‬כלומר‬
‫השדה לגוי לאחר שליש הגידול של התבואה לא‬        ‫שהיהודי קנה את השדה מן הנוכרי עם תבואה‬
‫פוטרת את התבואה מחובת המעשרות‪ ,‬והרי לצורך‬      ‫שהחלה לצמוח אך לא הגיע לשליש גידולה]‪ ,‬וחזר‬
‫לימוד זה אין כל צורך לספר לנו את ההיסטוריה של‬  ‫ומכרה לו משהביאה שליש‪[ ,‬והיהודי חזר ומכר‬
‫השדה שבעבר היא היתה של הנוכרי והוא מכר‬         ‫את השדה לגוי לאחר שהתבואה כבר צמחה יותר‬
‫אותה ליהודי והיהודי חזר ומכרה לנוכרי‪ ,‬אלא די‬   ‫משליש גידולה]‪ ,‬חייבת במעשר שכבר נתחייבה"‪,‬‬
‫לנו בסוף הסיפור שהיהודי מכר את השדה לנוכרי‬     ‫[כי מאחר שבזמן שהתבואה הגיעה לשליש‬
‫לאחר שהתבואה צמחה יותר משליש גידולה‪,‬‬           ‫גידולה הקרקע היתה בידיים של יהודי לכן חל חיוב‬
‫ואם כן מפני מה האריכה הגמרא לספר שמתחילה‬       ‫מעשרות על התבואה‪ ,‬והגם שלאחר מכן הוא חזר‬
‫היהודי רכש את השדה מהנוכרי ולאחר מכאן הוא‬      ‫ומכרה לנוכרי למרות זאת התבואה לא תיפטר‬

                                ‫חזר ומכרה לו‪.‬‬                             ‫מחובת המעשרות]‪.‬‬
   519   520   521   522   523   524   525   526   527   528   529