Page 519 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 519
גסר משה רכממו חקמ מתנת
וכשנשאל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל הלכה למעשה האם מותר לתווך בית בארץ
ישראל בין גוי לגוי הוא הורה להיתר ,אמנם הגרח"ג צימבליסט שליט"א אמר לי שגם
במקרה שכבר מתגורר בדירה גוי אך אם ישנה אפשרות לתווך את הדירה ליהודי
אסור לתווך את הדירה לגוי מאחר וסוף דבר בזה שאתה מתווך את הדירה לגוי אתה
מונע מיהודי לרכוש את הדירה ,ולכאורה זה כצדדי הספק שהעלה הגאון רבי שלמה
קלוגר זצ"ל.
לא כל המקרים שווים
אך נראה שיש חילוק בין המקרים השונים ויש לדון היטב כל מקרה לגופו של ענין ,כי
במקרה שיש לפנינו יהודי שמעוניין לרכוש את הדירה ומחמת שהמתווך מציע את מוחמד
כרוכש לכן אחמד מוכר את הדירה למוחמד ולא ליהודי ,בזה יתכן שכולם מודים שהמתווך
יעבור על איסור לא תחנם כי הרי במעשיו הוא מונע מהיהודי לרכוש את הדירה ומאפשר
לנוכרי להתיישב בה ,ואילו במקרה שאין כל אפשרות לאלתר יהודי שירכוש את הדירה,
הן מחמת שהדירה ממוקמת בסביבה עוינת ,או שהמצב הכלכלי של היהודים שמתגוררים
בארץ אינו מאפשר להם לרכוש את הדירה ,במקרה כזה יתכן שכולם יודו שהמתווך לא
יעבור על איסור לא תחנם כי הרי אין כל אפשרות שיהודי ירכוש את הדירה וממילא מה לי
אחמד מה לי מוחמד ,וספיקו של הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל היה רק כאשר אין לפנינו
יהודי שמעוניין לרכוש את הבית אך יתכן שיהודי יהיה מעוניין בזה ,באופן כזה הוא הסתפק
האם המתווך עובר על לא תחנם כיוון שיתכן שללא מעשיו של המתווך היה יהודי רוכש את
הדירה ,ומאידך יתכן ומאחר וגם עכשיו גוי מתגורר בבית הזה אם כן מה לי זה מה לי זה ,מה
לי אחמד מה לי מוחמד.
כך שהלכה למעשה יתכן שלמרות ששני המקרים שפתחנו בהם נראים זהים
ובשניהם הנידון אחד הוא האם מותר לתווך בית בארץ ישראל בין גוי לגוי ,אך יש
ביניהם חילוק כי במקרה הראשון שהמתווך משער שבגלל שהבית ממוקם בסביבה
עוינת ממילא באופן נורמטיבי אין כל סיכוי סביר שיהודי יהיה מעוניין לרכוש את
הבית ,ואם כן יתכן שיהיה מותר לתווך את הבית לגוי אחר.
אבל במקרה השני שמדובר בישוב שיש שם יהודים ולולא המתווך יתכן שהבית
היה נמכר ליהודי אם כן בזה הדבר חמור יותר מהמקרה הראשון שבו הסבירות היא
שמחמת המיקום של הקרקע אף יהודי לא יהיה מעוניין לרכוש את הקרקע הזאת,
ואם כן המקרה השני חמור יותר כזה והמתווך יעבור על איסור לא תחנם.