Page 518 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 518

‫משה‬  ‫'ז ףנע ‪' -‬ד גשרי‬                           ‫מתנת‬  ‫בסר‬

‫למוחמד להיאחז בארץ‪ ,‬עם זאת אין כאן איסור‬        ‫רק לגוי אחר‪ ,‬במקרה כזה אכן נאמר מה לי אחמד‬
‫מכיוון שגם ללא מעשיו של המתווך המקום‬            ‫מה לי מוחמד‪ ,‬אבל מאחר ואת אחמד מעניין רק‬
‫הזה היה מיושב בגויים ומה לי אחמד מה לי‬          ‫הכסף וגם אם הקונה יהיה יהודי הוא יסכים למכור‬
‫מוחמד‪ ,‬וכל זאת מחמת ששורש האיסור לתן‬            ‫לו את הקרקע הוי אומר שהעובדה שהקרקע‬
‫חניה לנוכרים בארץ הינו מחמת החשש שהם‬            ‫ממשיכה להיות בידי גויים היא מחמת מעשיו של‬
‫יחטיאו את ישראל ממילא מה לי אחמד מה לי‬          ‫המתווך היהודי‪ ,‬כי לולא זאת שהוא תווך בין אחמד‬
‫מוחמד וכל שלא מוסיף היאחזות בארץ לעוד‬           ‫למוחמד יתכן שביתו של אחמד היה היום בידי‬
                                                ‫יהודי‪ ,‬ולכן גם המתווך בין גוי לגוי עובר על איסור‬
         ‫נוכרי אין זה נכלל באיסור לא תחנם‪.‬‬
                                                                                    ‫לא תחנם‪.‬‬
‫ג	‪ .‬וגם במקרה שיתכן ויהודי אחר היה רוכש את‬
‫הקרקע הסתפק הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל‬           ‫אמנם בסוף דבריו כותב הגאון רבי שלמה קלוגר‬
‫האם יהיה בזה איסור לתווך את ביתו של הגוי‬        ‫זצ"ל וצריך עיון‪ ,‬כלומר שפסק הלכה זה לא היה‬

                                 ‫לגוי אחר‪.‬‬                          ‫מוחלט אצלו הלכה למעשה‪.‬‬

           ‫הלכה למעשה‬                           ‫ולמדנו מדברי הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל‬
                                                          ‫כמה הנחות יסוד בסוגיית לא תחנם‪:‬‬
‫ואכן בדרכי תשובה (יורה דעה סימן קנ"א‬
‫ס"ק כ') הביא לדברי הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל‬    ‫א	‪ .‬שכבר בקושייתו היה ברור לו שיש איסור‬
‫בהגהותיו לשולחן ערוך [הגהות חכמת שלמה‬           ‫לא תחנם גם למתווך‪ ,‬והוא רק הסתפק האם‬
‫שהודפסו בהוצאות החדשות של השולחן ערוך]‪,‬‬         ‫אסור לתווך בין גוי לגוי‪ ,‬כי הרי הוא מנמק את‬
‫שנסתפק אם המתווך בין גוי לגוי עובר על איסור‬     ‫השאלה מחמת שמה לי זה מה לי זה‪ ,‬אבל‬
‫לא תחנם‪ ,‬ודבריו שם באו בקוצר וקשה להבינם‪,‬‬       ‫תיווך בין יהודי לגוי בוודאי אסור‪ ,‬וכהכרעת‬
‫אך בספרו עבודת עבודה האריך הגאון רבי שלמה‬       ‫מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪[ ,‬וכמו שכתבנו לעיל‬
‫קלוגר זצ"ל בביאור צדדי הספק‪ ,‬וכמו שהעתקנו‬
                                                                                 ‫עלה ח']‪.‬‬
                             ‫באורך את דבריו‪.‬‬
                                                ‫ב	‪ .‬עוד ניתן ללמוד מדבריו שאף למסקנתו ברור לו‬
‫אמנם מדברי הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין‬        ‫שסברת מה לי זה מה לי זה כנה היא‪ ,‬ובמקרה‬
‫זצ”ל [הובא לעיל עלה ד'] נראה בפירוש שאין‬        ‫שאחמד לא יסכים למכור את הקרקע אלא‬
‫לאסור תיווך מגוי לגוי‪ ,‬כי הרי שם יעץ הגאון רבי‬  ‫למוחמד בוודאי שנאמר מה לי אחמד מה לי‬
‫שניאור זלמן מלובלין זצ”ל לוועד של בית החולים‬    ‫מוחמד‪ ,‬ויהיה מותר לתווך ביניהם‪ ,‬ואלא שהוא‬
‫למכור את הקרקע באמצעות נכרי ומה הועיל‬           ‫הסתפק רק על מקרה שאחמד מוכן למכור‬
‫בהצעה זו והרי גם אם המוכר יהיה הנוכרי אבל הרי‬   ‫לכל מי שיחפוץ כי במקרה כזה יש סברא לומר‬
‫וועד בית החולים יהיו המתווכים בין הרוכשים‪,‬‬      ‫שמאחר ולולא המתווך יתכן ויהודי היה רוכש‬
‫אלא בהכרח שהגאון רבי שניאור זלמן מלובלין‬        ‫את הקרקע לכן יש לו צד שהמתווך יעבור‬
‫זצ”ל סבור שאין כל איסור בתיווך קרקע של נוכרי‬    ‫על האיסור‪ ,‬ומתבאר שהמתווך בין אחמד‬
                                                ‫למוחמד למרות שמחמת מעשיו הוא מאפשר‬
                      ‫לנוכרי אחר בארץ ישראל‪.‬‬
   513   514   515   516   517   518   519   520   521   522   523