Page 515 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 515
טנר משה רכממו חקמ מתנת
מקרה ב' :באחד הישובים בארץ היתה דירה
בבעלותו של מוסלמי ,והוא ביקש ממתווך יהודי
שיעזור לו למכור את הנכס וכתמורה הוא יתן לו דמי
תיווך על סך שבעים אלף שקלים ,ובאותה העת פנה
ערבי אחר למתווך וגילה בפניו כי רצונו לרכוש בית
במושב הזה ,והסתפק המתווך האם מותר לו לתווך בין
שני הישמעאלים.
בשני המקרים הללו היהודי אינו מוכר בית בארץ לגוי ,אלא הוא משמש רק
כמתווך בין שני גויים המבצעים ביניהם את העיסקה ,ובזה השאלה היא האם
המתווך בין נוכרי לנוכרי עובר על איסור לא תחנם.
שלא למכור לגויים בית בארץ ,אלא האיסור מחייב המקרים הנזכרים עוסקים בתיווך בין גוי לגוי,
גם להשתדל לקנות מהם את ביתם ,אם כן בוודאי אבל ראשית עלינו לברר האם איסור לא תחנם
שהמתווך בית של יהודי לגוי עובר על איסור לא נאמר גם על המתווך או שהאיסור נאמר רק על
תחנם ,כי הרי לשיטת המגן אברהם איסור זה אינו המוכר ,וכגון המתווך את ביתו של חברו היהודי לגוי
רק אוסר למכור בית לנכרי אלא מחייב לעשות כל האם יעבור על איסור לא תחנם[ ,כלומר שמלבד
מאמץ לסלק הגוי מביתו וללא ספק שלדבריו אסור שהמתווך מסייע למוכר היהודי לעשות עיסקא
לתווך בית של יהודי לגוי ,אך כבר תמה עליו בספר שאסור למוכר לעשותה מחמת שהמוכר עובר על
תוספת שבת (סימן ש"ו ס"ק כ"ז) שהרי מחמת איסור לא תחנם ,וממילא המתווך שמסייע למוכר
איסור לא תחנם אין איסור אלא למכור לגויים לבצע את העיסקא פעמים שהוא יעבור על איסור
קרקע כי אז הוא מעניק להם חנייה בארץ הקודש, "לפני עיוור לא תתן מכשול" ,ופעמים שיש בזה
אבל שיהיה מוזהר לרכוש את הקרקע מן הנוכרי זו איסור דרבנן של מסייע בידי עברי עבירה ,אך מלבד
לא שמענו[ ,וכבר הארכנו בשיטתם לעיל עלה ג']. זאת יש מקום לדיון האם המתווך בעצמו גם עובר
על איסור לא תחנם מחמת הסיוע שהוא מעניק
כל המסייעים בכלל האיסור לגוי לרכוש קרקע בארץ] ,ולכאורה נראה שרק על
המוכר נאמר האיסור אבל המתווך הרי הוא אינו
ולעיל [עלה ד'] הארכנו בנידון האם איסור לא נותן לגוי חנייה בארץ ואם כן מדוע שיעבור על לא
תחנם הינו מחמת פעולת המכירה וכדעת הכנסת
הגדולה בספרו דינא דחיי ,או שהאיסור הינו תחנם.
מחמת התוצאה שהנוכרי מתיישב בארץ ונאחז בה
וכשיטת הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין זצ”ל ,ואם לגאול קרקעות מנוכרים
נאמר כדעת הדינא דחיי שפעולת ההקנאה היא
האיסור אם כן פשוט שהמתווך אינו עובר על איסור ואמנם ברור שלשיטת המגן אברהם (סימן ש"ו
ס"ק כ') הסובר שאיסור לא תחנם מחייב לא רק