Page 515 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 515

‫טנר‬  ‫משה‬  ‫רכממו חקמ‬                             ‫מתנת‬

     ‫מקרה ב'‪ :‬באחד הישובים בארץ היתה דירה‬
     ‫בבעלותו של מוסלמי‪ ,‬והוא ביקש ממתווך יהודי‬
     ‫שיעזור לו למכור את הנכס וכתמורה הוא יתן לו דמי‬
     ‫תיווך על סך שבעים אלף שקלים‪ ,‬ובאותה העת פנה‬
     ‫ערבי אחר למתווך וגילה בפניו כי רצונו לרכוש בית‬
     ‫במושב הזה‪ ,‬והסתפק המתווך האם מותר לו לתווך בין‬

                                            ‫שני הישמעאלים‪.‬‬

‫בשני המקרים הללו היהודי אינו מוכר בית בארץ לגוי‪ ,‬אלא הוא משמש רק‬
‫כמתווך בין שני גויים המבצעים ביניהם את העיסקה‪ ,‬ובזה השאלה היא האם‬

                             ‫המתווך בין נוכרי לנוכרי עובר על איסור לא תחנם‪.‬‬

‫שלא למכור לגויים בית בארץ‪ ,‬אלא האיסור מחייב‬     ‫המקרים הנזכרים עוסקים בתיווך בין גוי לגוי‪,‬‬
‫גם להשתדל לקנות מהם את ביתם‪ ,‬אם כן בוודאי‬       ‫אבל ראשית עלינו לברר האם איסור לא תחנם‬
‫שהמתווך בית של יהודי לגוי עובר על איסור לא‬      ‫נאמר גם על המתווך או שהאיסור נאמר רק על‬
‫תחנם‪ ,‬כי הרי לשיטת המגן אברהם איסור זה אינו‬     ‫המוכר‪ ,‬וכגון המתווך את ביתו של חברו היהודי לגוי‬
‫רק אוסר למכור בית לנכרי אלא מחייב לעשות כל‬      ‫האם יעבור על איסור לא תחנם‪[ ,‬כלומר שמלבד‬
‫מאמץ לסלק הגוי מביתו וללא ספק שלדבריו אסור‬      ‫שהמתווך מסייע למוכר היהודי לעשות עיסקא‬
‫לתווך בית של יהודי לגוי‪ ,‬אך כבר תמה עליו בספר‬   ‫שאסור למוכר לעשותה מחמת שהמוכר עובר על‬
‫תוספת שבת (סימן ש"ו ס"ק כ"ז) שהרי מחמת‬          ‫איסור לא תחנם‪ ,‬וממילא המתווך שמסייע למוכר‬
‫איסור לא תחנם אין איסור אלא למכור לגויים‬        ‫לבצע את העיסקא פעמים שהוא יעבור על איסור‬
‫קרקע כי אז הוא מעניק להם חנייה בארץ הקודש‪,‬‬      ‫"לפני עיוור לא תתן מכשול"‪ ,‬ופעמים שיש בזה‬
‫אבל שיהיה מוזהר לרכוש את הקרקע מן הנוכרי זו‬     ‫איסור דרבנן של מסייע בידי עברי עבירה‪ ,‬אך מלבד‬
 ‫לא שמענו‪[ ,‬וכבר הארכנו בשיטתם לעיל עלה ג']‪.‬‬    ‫זאת יש מקום לדיון האם המתווך בעצמו גם עובר‬
                                                ‫על איסור לא תחנם מחמת הסיוע שהוא מעניק‬
      ‫כל המסייעים בכלל האיסור‬                   ‫לגוי לרכוש קרקע בארץ]‪ ,‬ולכאורה נראה שרק על‬
                                                ‫המוכר נאמר האיסור אבל המתווך הרי הוא אינו‬
‫ולעיל [עלה ד'] הארכנו בנידון האם איסור לא‬       ‫נותן לגוי חנייה בארץ ואם כן מדוע שיעבור על לא‬
‫תחנם הינו מחמת פעולת המכירה וכדעת הכנסת‬
‫הגדולה בספרו דינא דחיי‪ ,‬או שהאיסור הינו‬                                                ‫תחנם‪.‬‬
‫מחמת התוצאה שהנוכרי מתיישב בארץ ונאחז בה‬
‫וכשיטת הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין זצ”ל‪ ,‬ואם‬         ‫לגאול קרקעות מנוכרים‬
‫נאמר כדעת הדינא דחיי שפעולת ההקנאה היא‬
‫האיסור אם כן פשוט שהמתווך אינו עובר על איסור‬    ‫ואמנם ברור שלשיטת המגן אברהם (סימן ש"ו‬
                                                ‫ס"ק כ') הסובר שאיסור לא תחנם מחייב לא רק‬
   510   511   512   513   514   515   516   517   518   519   520