Page 529 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 529

‫רעג‬  ‫משה‬  ‫רכממו חקמ‬                             ‫מתנת‬

‫יהיה כאן לאיסור לא תחנם‪ ,‬אבל אם נסבור שאיסור‬    ‫למכור לנוכרי קרקע שרכשו מהנכרי‪ ,‬כי במקרה כזה‬
‫לא תחנם הינו מחמת התוצאה שאנו מחזקים את‬         ‫אין איסור מחמת שבמכירה מפקיעים מהקרקע את‬
‫האחיזה של הגוי בארץ‪ ,‬הרי גם באמצעות החזרת‬
‫השטר לנוכרי היהודי מחזק את האחיזה של הגוי‬                 ‫המצוות התלויות בארץ‪ ,‬וכמו שנתבאר‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬כי הרי מחמת זאת הגוי חוזר להיות הבעלים‬
‫של הקרקע ואם כן אין בסברא זו סיבה להתיר את‬       ‫ביאור הגאון רבי שמואל מסלנט זצ"ל‬

                              ‫איסור לא תחנם‪.‬‬    ‫ביאור נוסף בדברי מהרש"א כתב בספר זכר‬
                                                ‫שמחה (סימן רי"ד) בשם הגאון רבי שמואל מסלנט‬
         ‫החזרת השטר למוכר‬                       ‫זצ"ל שביאר שדברי מהרש"א הם במקרה שהיהודי‬
                                                ‫חוזר ומוכר לנוכרי את הקרקע על ידי שהוא מחזיר‬
‫ואף לפי ביאור זה לא ניתן להסתמך על דברי‬         ‫לגוי את שטר המכירה‪ ,‬כי באופן כזה אין זו מכירה‬
‫המהרש"א ולהתיר לחזור ולמכור לגוי קרקע שרכשו‬     ‫מחודשת אלא הרי זה ביטול המכירה הקודמת באופן‬
‫ממנו אלא אם כן היהודי יעשה את המכירה בצורה‬      ‫רטרואקטיבי‪ ,‬וממילא הרי זה כאילו שהגוי לא מכר‬
‫של קריעת שטר המכירה הראשון שבאמצעותו‬            ‫מעולם ליהודי את הקרקע‪ ,‬ולכן סבור מהרש"א‬
‫מכר הגוי ליהודי את הקרקע‪ ,‬כי אז המשמעות‬
‫של המכירה היא ביטול רטרואקטיבי של הקנייה‬                  ‫שבמקרה כזה אין כאן לאיסור לא תחנם‪.‬‬
‫מהנוכרי ולא מכירה מחודשת‪ ,‬אבל אם היהודי‬
‫ימכור לגוי בקנין מחודש יהיה בזה איסור לא תחנם‪,‬‬  ‫[אך צריך להבין לביאור זה אם כן מדוע הגמרא‬
‫וממילא כמובן שהיתר זה שייך רק במכירה לאותו‬      ‫אומרת שאם היהודי חזר ומכר לגוי את השדה‬
‫נוכרי שממנו רכש היהודי את הקרקע בתחילה אבל‬      ‫לאחר שהתבואה גדלה יותר משליש מגידולה‬
                                                ‫התבואה מתחייבת במעשרות‪ ,‬והרי ברגע שהיהודי‬
               ‫למכור לגוי אחר אין בזה כל היתר‪.‬‬  ‫מחזיר לגוי את שטר המכירה ממילא מתבטלת‬
                                                ‫המכירה באופן רטרואקטיבי‪ ,‬ומתברר שמעולם לא‬
       ‫יחיד ורבים הלכה כרבים‬                    ‫היתה הקרקע תחת בעלותו של היהודי והגידול של‬

‫אך עיקר דבריו של הגאון רבי שמואל מסלנט‬             ‫התבואה היה תחת חסותו של הגוי‪ ,‬וצריך עיון]‪.‬‬
‫זצ"ל שאם הקונה קורע את השטר המכירה‬
‫מתבטלת דברים אלו הינם דברים מחודשים‪ ,‬כי‬                  ‫הפעולה או התוצאה‬
‫אמנם בגמרא (בבא בתרא דף קס"ט עמוד א')‬
‫סובר רבן שמעון בן גמליאל שהנותן מתנה לחברו‬      ‫לעיל [עלה ד'] הארכנו לדון האם איסור לא‬
‫והחזיר לו את השטר חזרה מתנתו‪ ,‬אבל חכמים‬         ‫תחנם מתייחס לפעולת ההקנאה או לתוצאה שאנו‬
‫חולקים על רבן שמעון בן גמליאל והם אומרים‬        ‫מחזקים את האחיזה של הגוי בארץ‪ ,‬ולכאורה‬
‫שמתנתו קיימת‪ ,‬והרי יחיד ורבים הלכה כרבים ואם‬    ‫דברי הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל מתקבלים‬
‫כן ההלכה כחכמים שהמכירה לא מתבטלת מחמת‬          ‫אם נסבור שהאיסור זה פעולת המכירה‪ ,‬וממילא‬
‫החזרת השטר למוכר‪ ,‬וכן פסק הרא"ש (בבא קמא‬        ‫במקרה זה שאין כאן פעולת מכירה מחודשת‬
‫פרק ראשון סימן ג')‪ ,‬אמנם בעל העיטור (מאמר ד'‬    ‫ואלא שבאמצעות החזרת השטר היהודי מבטל‬
                                                ‫רטרואקטיבי את העיסקה הראשונה עם הגוי שבה‬
                                                ‫הגוי מכר לו את הקרקע‪ ,‬ועל כן יש סברא לומר שלא‬
   524   525   526   527   528   529   530   531   532   533   534