Page 525 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫טסר‬ ‫משה‬ ‫רכממו חקמ‬ ‫מתנת‬

‫הסכים עמו‪ ,‬ובספר זכר שמחה (סימן רי"ד) כתב‬ ‫המהרש"א מתיר לחזור ולמכור לגוי‬
‫שהרב ישא ברכה התיר למכור בית בארץ על פי‬
‫דברי המהרש"א‪ ,‬וכנראה מתוך דברי התשובה שם‬ ‫ומבאר המהרש"א שמכיוון שיש איסור למכור‬
‫שההיתר היה על המעשה הנזכר לעיל עלה ד'‪ ,‬ושם‬ ‫קרקע בארץ לנוכרי‪ ,‬והגמרא לא היתה מעוניינת‬
‫הובא שהגאון רבי שמואל מסלנט זצ"ל לא רצה‬ ‫להעמיד את ההלכה על מקרה שנהגו בו שלא כדין‪,‬‬
‫להסתמך על היתר זה‪ ,‬ועיין עוד בספר השמיטה‬ ‫לכן הגמרא העמידה את הסיפור על מקרה שאין בו‬
‫לגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי (פרק י' 'קולות‬ ‫איסור מכירת קרקע לנוכרי‪ ,‬ולצורך זאת האריכה‬
‫קלושות') שהביא שכמה רבנים רצו להתיר לעשות‬ ‫הגמרא לספר לנו את ההיסטוריה של הקרקע‬
‫שמראשית היא היתה בידיו של הנוכרי והוא מכרה‬
‫'היתר מכירה' מחמת דברי המהרש"א הללו]‪.‬‬ ‫ליהודי והיהודי חזר ומכרה לנוכרי‪ ,‬כי במקרה כזה‬
‫שהיהודי חוזר ומוכר את הקרקע לגוי שממנו הוא‬
‫תיווך קרקע מגוי לגוי‬
‫קנה את הקרקע אין בזה איסור לא תחנם‪.‬‬
‫ולפי דברי המהרש"א הללו נראה שבוודאי יש‬
‫להתיר לתווך קרקע מגוי לגוי‪ ,‬שאפילו אם נחליט‬ ‫ולדברי המהרש"א הללו אף ר' יוסף רשאי‬
‫שגם המתווך עובר על איסור לא תחנם כיוון שהוא‬ ‫לחזור ולמכור לאדון מוסטפה את הבית שהוא‬
‫מסייע לגוי להתיישב בארץ‪[ ,‬וכמו שהעלנו בעלה‬ ‫רכש ממנו‪ ,‬כי הרי מבואר במהרש"א שאין איסור‬
‫ח']‪ ,‬אבל לתווך את הקרקע מגוי לגוי לא יהיה זה‬ ‫לחזור ולמכור לגוי קרקע שנקנתה ממנו‪[ ,‬אמנם‬
‫בכלל האיסור‪ ,‬כי אם מותר לי למכור לגוי קרקע‬ ‫המהרש"א לא מכריע בדבר להיתר אלא כותב‬
‫שרכשתי מגוי למרות שהנכס כבר היה בחזקתו של‬
‫היהודי‪ ,‬בוודאי ובוודאי שיהיה מותר לי לתווך קרקע‬ ‫שאפשר שבמקרה כזה אין איסור]‪.‬‬
‫של גוי לגוי‪ ,‬שהרי קרקע זו מעולם לא יצאה מרשותו‬
‫מה לי מוחמד מה לי מוסטפה‬
‫של הגוי‪.‬‬
‫ויש מהאחרונים שהוסיפו על דברי המהרש"א‬
‫ירושה היא לנו מאבותינו‬ ‫שכשם שמותר לר' יוסף למכור למוסטפה את הבית‬
‫שהוא רכש ממנו‪ ,‬כך גם יהיה מותר לר' יוסף למכור‬
‫אך מלבד שכבר תמה על המהרש"א בהגהות‬ ‫את הבית שהוא רכש ממוסטפה למוחמד‪ ,‬כי מה לי‬
‫קרני ראם (שהודפסו על דברי המהרש"א שם)‬ ‫מוחמד מה לי מוסטפה‪ ,‬ועל פי זה הם צידדו שכיום‬
‫שדברי המהרש"א תמוהים מן הסברא‪ ,‬וכי מפני‬ ‫מותר למכור לנוכרים קרקע בארץ הקודש כי הרי‬
‫שקרקע זו היתה בעבר של הנוכרי לכן יהיה מותר‬ ‫כיום כל הקרקעות נרכשו מהישמעאלים שגרו כאן‬
‫למוכרה לנוכרי‪ ,‬וכן הקשה בספר תפארת יעקב (גיטין‬ ‫לפני העלייה לארץ‪ ,‬וממילא מותר לחזור ולמכור‬
‫דף מ"ז עמוד א')‪ ,‬והוסיף עוד והקשה שמכיוון שהרי‬ ‫את הקרקעות גם לגויים אחרים‪ ,‬כאמור שמה לי‬
‫בעבר כל הקרקעות היו שייכים ליהודים שקיבלו‬ ‫מוחמד מה לי מוסטפה‪ ,‬סוף דבר מאחר וקרקע זאת‬
‫זאת בזמן כיבוש הארץ‪ ,‬ואלא שבמשך השנים‬ ‫נרכשה מגוי מותר לחזור ולמכרה לגוי‪[ ,‬עיין שו"ת‬
‫הנוכרים לקחו את הקרקעות הללו מהיהודים‪ ,‬אם כן‬ ‫אבני נזר יורה דעה סימן תנ"ח שעל פי סברא זו‬
‫אדרבה עלינו לאסור למכור לגוי קרקע אפילו שהיא‬ ‫התיר רבה של טבריא למכור קרקעות בארץ לנוכרי‪,‬‬
‫במעשה שיובא להלן עלה י"ב‪ ,‬אך האבני נזר לא‬