Page 478 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז ףנע ‪' -‬א גירש‬ ‫מתנת‬ ‫בכר‬

‫אבל באופן שאין למחזיקי המניות כל זכות‬ ‫היא שאין נכסיהם האישיים משועבדים לחברה‪ ,‬ורק‬
‫להביע דעה‪ ,‬כמו באגרות חוב ממשלתיות‪ ,‬או‬ ‫ה"מניה" עצמה היא חלקם הממוני במפעל‪ ,‬אך לפי‬
‫במניות‪-‬א' (סוג מניות שהיה נפוץ בזמנו)‪ ,‬אז אכן‬ ‫טענה זו היה מקום לדון שלפי זה נמצא שכל חברה‬
‫אי אפשר לתן שם בעלים למחזיקי המניות ואין‬ ‫בע"מ לא תחשב כבעלות‪ ,‬הייתכן?! וכבר העיר בזה‬
‫המניות אלא כשטרי חוב על תנאי שיקבל חלק‬ ‫בשו"ת מנחת יצחק שאם נאמר כן כל אדם ישתף‬
‫מהרווח‪ ,‬ויישא באחריות על ההפסדים‪ ,‬אבל אין לו‬ ‫את אשתו וילדיו בממונו ויהפכנו לחברה בע"מ‪,‬‬
‫ויהיה מותר לו להשאיר חמץ בפסח‪ ,‬להלוות בריבית‬
‫כל זיקה של בעלים‪.‬‬ ‫וכו' וכו'‪ ,‬ובוודאי שטענה זו בפני עצמה אין בכוחה‬

‫בעלות לענייני רווח והפסד‬ ‫להפוך בעלים להיחשב כבעלים מוגבל‪.‬‬

‫ואכן לגישתו העקרונית של המנחת יצחק שגם‬ ‫ואמנם במניות ישנה הגבלה נוספת והיא‬
‫בעלות מוגבלת נחשבת בעלות הסכים עמו הגאון‬ ‫לרעתם של מחזיקי המניות‪ ,‬שיכולתם להביע‬
‫ר' משה פינשטיין זצ"ל בספרו "אגרות משה"‪,‬‬ ‫דעה בענייני החברה היא מוגבלת‪ ,‬כי כל עניני‬
‫אך הוא סובר שמכיוון שבעלי המניות הינם בדרך‬ ‫החברה מנוהלים באמצעות הדירקטורים‪ ,‬ללא כל‬
‫כלל מיעוט ובעלי החברה משיירים ברשותם את‬ ‫התחשבות בדעתם האישית של מחזיקי המניות‪,‬‬
‫רוב המניות‪ ,‬נמצא שאין לבעלי המניות כל דרך‬ ‫וכל כחם של בעלי המניות היא רק ביכולת למנות‬
‫להביע דעה ולשלוט על הנעשה בחברה‪ ,‬ואף באמת‬ ‫את הדירקטורים‪ ,‬וכן הם יכולים לקבל החלטה‬
‫אין להם כל רצון בזה‪ ,‬וכל מטרתם היא רק ליטול‬ ‫לשנות את המדיניות שמכאן והלאה הם יחזרו לנהל‬
‫מהרווחים של החברה‪ ,‬לכן אין בעלותם מוגדרת‬ ‫את עניני המפעל‪ ,‬אך מכל מקום במצב העכשווי‬
‫כבעלות ממון ושותפות רגילה‪ ,‬אלא אין להם‬ ‫דעתם מוגבלת‪ ,‬ואם כן יכולת השליטה שלהם‬
‫בחברה רק בעלות לעניין רווח והפסד‪ ,‬ולכן כל‬ ‫מוגבלת‪ ,‬ואין להם מעמד של בעלים‪ ,‬כי על פי דין‬
‫פעולותיו השוטפות של המפעל איננו מתייחס כלל‬
‫אליהם ואם ישנם איסורים בהתנהלות המפעל‪ ,‬אין‬ ‫תורה אין תוקף לבעלות מוגבלת‪.‬‬

‫לזה כל זיקה למחזיקי המניות‪.‬‬ ‫ובשו"ת מנחת יצחק מביא תמצית דבריו ודוחה‬
‫את טענתו שדעתם של בעלי המניות מוגבלת‪ ,‬דהרי‬
‫ויעוין שם באגרות משה שדן האם על פי דין‬ ‫הם מגבילים את עצמם‪ ,‬ולו יחליטו בעלי המניות‬
‫התורה שייך לקנות סוג קנין כזה‪ ,‬ומסיק שאין‬ ‫לשנות את אופי ניהול החברה בכוחם לקבוע שיהיו‬
‫זה אלא מצד מנהג בני המדינה‪ ,‬ובקובץ תשובות‬ ‫מחויבים להישמע לטענותיהם‪ ,‬נמצא שאין כאן כל‬
‫להגרי"ש אלישיב זצ"ל הביא דבריו‪ ,‬והסכים עם‬
‫מגבלה בבעלות‪.‬‬
‫הכרעתו‪.‬‬
‫ואף אם נאמר שכל זמן שלא החליטו לשנות‬
‫ובדומה לזה כתב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל‬ ‫את אופי הניהול אנו מתייחסים לבעלותם כבעלות‬
‫(מנחת שלמה חלק ב' סימן ק' אות א') שבעלי‬ ‫מוגבלת‪ ,‬מכל מקום גם בעלות מוגבלת נחשבת‬
‫המניה נחשבים כבעלים רק לעניין רווח והפסד‪,‬‬ ‫כבעלות‪ ,‬ויעוין שם שהאריך לדון בדבר האם בעלות‬
‫אבל אינם נחשבים כבעלים מוחלטים‪ ,‬כיון שאין‬ ‫מוגבלת נחשבת כבעלות‪ ,‬והביא ראיות להוכיח‬

‫בידם לקבוע את מדיניות המפעל‪.‬‬ ‫שגם בעלות כזו נחשבת כבעלות‪.‬‬