Page 473 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫זיר‬ ‫משה‬ ‫רכממו חקמ‬ ‫מתנת‬

‫אך יתכן שלמרות שבאם אכן יארע נזק למפעל‬ ‫המבוטח‪ ,‬וכל זה רק לדברי הנודע ביהודה אבל‬
‫הם יעברו על איסור בל יראה‪ ,‬אבל אינם צריכים‬ ‫לשיטת המקור חיים אף באופן זה עשהו הכתוב‬
‫לחשוש שיארע נזק למפעל בדיוק באמצע חג‬ ‫כאילו הוא ברשותו‪ ,‬וחברת הביטוח תכשל באיסור‬
‫הפסח‪ ,‬כי חשש זה הינו חשש רחוק‪ ,‬ועל כן אין כל‬ ‫בל יראה ובל ימצא‪ ,‬באם יארע נזק למפעל והסחורה‬

‫מניעה לבטח מפעלים המייצרים חמץ‪.‬‬ ‫תעבור לבעלותם‪.‬‬

‫עלה ח'‬

‫פסח בקונסוליה השוויצרית‬

‫משה נ‪ .‬משמש בקונסוליה השוויצרית כאחראי על‬
‫אספקת הארוחות לאנשי הקונסוליה‪ ,‬ומחמת דחקותו‬

‫הותר לו לעבוד גם בימי חול המועד‪.‬‬

‫אך משה בשאלתו האם יהיה מותר לו בחול‬
‫המועד של פסח להזמין לצורך הגויים שבקונסוליה‬
‫מאכלי חמץ ממאפיה נכרית‪ ,‬וכפי ההסדר של משה‬
‫עם המאפיה שליח של המאפיה יעביר את המארזים‬
‫מהמאפיה ישירות למזנון שבקונסוליה‪ ,‬באופן שמשה‬
‫איננו מתעסק פיזית עם החמץ אלא רק מפקח על‬

‫הספקת המזון‪.‬‬

‫ומבואר בפוסקים שלשה טעמים להלכה זו‪:‬‬ ‫האיסור לרכוש חמץ עבור גויים‬

‫א‪ .‬דיש לחוש שהישראל שקונה את הסחורה‬ ‫לכאורה התשובה לשאלתו של משה מפורשת‬
‫עבור הגוי יאכל מן החמץ‪.‬‬ ‫בשולחן ערוך בהלכות פסח סימן ת"נ סעיף ו'‬
‫ברמ"א "אסור לקנות חמץ לגוי בפסח אפילו‬
‫ב‪ .‬מאחר ואין שליחות לגוי (כמפורש בבא‬ ‫במעותיו של גוי" ומקור הדברים בבית יוסף בשם‬
‫מציעא דף ע"א עמוד ב') אם כן היהודי שקונה‬ ‫הריב"ש (תשובה ת"א)‪ ,‬ואם כן גם למשה אסור‬
‫הסחורה איננו קונה את החמץ עבור הגוי‪ ,‬כי הרי‬ ‫לקנות חמץ עבור אנשי הקונסוליה‪ ,‬אבל אם נעיין‬
‫איננו יכול לזכות לו‪ ,‬אלא הישראל קונה הסחורה‬ ‫בטעמי הדין נראה שיתכן ובמקרה של משה אין‬
‫לעצמו ואחר כך מוכרה לגוי‪ ,‬ונמצא שהישראל‬
‫קנה חמץ בפסח ועובר על בל יראה ובל ימצא‪,‬‬ ‫לאסור‪.‬‬