Page 470 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז ףנע ‪' -‬א גירש‬ ‫מתנת‬ ‫דיר‬

‫ביטוח חמץ בפסח‬

‫ועכשיו נחזור למקרה של מיודעינו ר' שמעון המבטח בין היתר מפעלים לייצור חמץ‪,‬‬
‫ואמנם בעלי המפעלים היהודים מוכרים את החמץ לנוכרי‪ ,‬אך הרי המפעל נשאר תחת‬

‫אחריותו של ר' שמעון‪ ,‬ונמצא שהוא עובר בפסח על איסור "רוצה בקיומו"‪.‬‬

‫אך הרי אין זה אלא רוצה בקיומו למניעת הפסד‪ ,‬כי כל מטרתו שהחמץ יהיה קיים כי‬
‫אם החמץ יינזק תישא חברת הביטוח בהפסדים‪ ,‬וביארנו בהרחבה שאף שבאיסור עבודה‬
‫זרה נחלקו הפוסקים האם יש איסור באופן זה שהרוצה בקיומו אינו למטרות רווח‪ ,‬אבל‬

‫בחמץ בפסח כמו שאר איסורי הנאה אין לאסור "רוצה בקיומו" אלא למטרות רווח‪.‬‬

‫ולמרות שבביטוח פסלי עבודה זרה מסקנתו של ההר צבי שזה נחשב רוצה בקיומו‬
‫למטרות רווח‪ ,‬כי מעונין שהמפעל יהיה קיים עד שתשולם הפוליסה‪ ,‬אך כל זה בדבר‬
‫שאיסורו תמידי‪ ,‬ואם כן מיד כשבעלי החברה חותמים על הסכם עם אנשי הכנסיה יש‬
‫כאן רוצה בקיומו עד שתשולם הפוליסה‪ ,‬אבל בחמץ בפסח שאין איסורו אלא בפסח‪ ,‬אם‬
‫כן אם הפוליסה כבר שולמה קודם הפסח‪ ,‬נמצא שבפסח אינו רוצה בקיומו אלא למטרות‬

‫רווח‪ ,‬מעתה אף שלעניין ביטוח פסלים יש לאסור‪ ,‬אך ביטוח חמץ בפסח יש להתיר‪.‬‬

‫[וראה עלה ו' הוספת דברים בסוגיית רוצה בקיומו לעניין תיווך‪ ,‬ובעלה ט' לעניין‬
‫"מסחר במניות"]‪.‬‬

‫זכיית חברת הביטוח בחמץ בפסח‬

‫בדברינו עד כאן התברר שלמרות שחברת הביטוח רוצה בקיומו של החמץ‪ ,‬אך כיון‬
‫שאין זה אלא בכדי למנוע הפסד אין זה בכלל האיסור‪ ,‬ולכן העלנו שאין מניעה לבטח‬

‫בפסח מפעל המייצר חמץ‪.‬‬

‫עם זאת יש לפקפק בהיתר מסיבה שונה‪ ,‬כי מאחר והחוק קובע שדבר מבוטח שארע‬
‫בו נזק‪ ,‬החפץ יועבר לבעלותה של חברת הביטוח מחמת שחברת הביטוח מתחייבת‬
‫לשאת בהפסדים‪ ,‬מעתה יש מקום להעלות חשש שבאמצע הפסח יארע נזק למפעל‪,‬‬
‫ומוצרי החמץ יועברו לרשותה של חברת הביטוח‪ ,‬וכגון במקרה שלנו יתכן ובשעה שר'‬
‫שמעון מסב עם בני ביתו בשולחן הסדר ואומר "הלילה הזה כולו מצה"‪ ,‬והוא לא יודע‬
‫שברגע זה הוא נהיה הבעלים של מאות קופסאות של עוגיות שנגנבו מהמפעל המבוטח‬
‫על ידו‪ ,‬וברגע שנגנבו העוגיות ר' שמעון מחויב לתן למפעל תמורתם‪ ,‬ולכן הם נהיו של‬