Page 467 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫איר‬ ‫משה‬ ‫רכממו חקמ‬ ‫מתנת‬

‫ואם נאמר שהאיסור הוא רק כשרצונו להרוויח‪,‬‬ ‫הלכה לאבדם מן העולם‪ ,‬מכל מקום אסור מאחר‬
‫אם כן יש לחלק ולומר שדווקא להשכיר כלי לגוי‬ ‫והם איסורי הנאה‪ ,‬והרי גם רוצה בקיומו נחשב‬
‫אסור‪ ,‬אבל להשאיל מותר‪ ,‬כי כאשר הוא משאיל‬
‫לגוי את הכלי אמנם באמת הוא לא רוצה שהאש‬ ‫איסור הנאה‪.‬‬
‫תבקע את הקדרה ולכן הוא מעונין שהחמץ יישאר‬
‫בתוך הקדרה כשהיא על האש‪ ,‬אך אין זה אלא רצון‬ ‫השכרת כלים בפסח‬
‫למנוע הפסד‪ ,‬והאיסור להיות "רוצה בקיומו" לא‬
‫ובטור (אורח חיים סוף סימן ת"נ) למד מהלכה‬
‫נאמר כשאין רצונו אלא למנוע הפסד‪.‬‬ ‫זו של "רוצה בקיומו" לאסור להשכיר בפסח לגוי‬
‫כלי שיבשל בו הגוי חמץ‪ ,‬וטעם האיסור הוא דהרי‬
‫אבל כשהוא משכיר את הכלי‪ ,‬כאן הוא רוצה‬ ‫כאשר הגוי יניח הקדירה מלאה בחמץ על גבי‬
‫את הקיום של הכלי למטרות רווח‪ ,‬כי הרי אם‬ ‫האש‪ ,‬היהודי ירצה שהחמץ יהיה קיים‪ ,‬כי הרי אם‬
‫הקדירה תבקע מהאש‪ ,‬הגוי יהיה פטור מלשלם‬ ‫ניטול את החמץ מהקדירה הקדירה תבקע מחמת‬
‫שכירות על הכלי‪ ,‬וזה נקרא שהוא רוצה בקיומו‬ ‫האש שתחתיה‪ ,‬נמצא שהיהודי "רוצה בקיומו"‬
‫של החמץ‪ ,‬ואסור להיות רוצה בקיומם של איסורי‬
‫למטרות רווח‪.‬‬
‫הנאה‪.‬‬
‫ולכן מסקנת המקור חיים שכל האיסור הוא רק‬
‫להשכיר כלי לגוי‪ ,‬אך אין איסור להשאיל לו‪ ,‬וכלשון‬ ‫וכתב החק יעקב (סימן ת"נ סקי"ב) שלמרות‬
‫הטור ושולחן ערוך שאסרו להשכיר כלי לגוי‪ ,‬ולא‬ ‫שבטור ושולחן ערוך כתוב ש"אסור להשכיר"‬
‫אבל הוא הדין שאסור להשאיל‪ ,‬כי הרי אין האיסור‬
‫כדעת חק יעקב הסובר שגם להשאיל אסור‪.‬‬ ‫מחמת השכר שמקבל היהודי מהגוי‪ ,‬אלא האיסור‬
‫הוא מחמת שהיהודי מעונין בקיומו של החמץ‬
‫תחזיר לי אחרי פסח‬ ‫השומר על הקדירה כשמניחה הגוי על גבי האש‪,‬‬

‫וכדברי המקור חיים כותב גם בשו"ת חתם‬ ‫ובזה אין כל חילוק בין שכירות להשאלה‪.‬‬
‫סופר (או"ח סימן קט"ז) שאיסור רוצה בקיומו אינו‬
‫אף כשרצונו רק שלא יופסד‪ ,‬אלא דווקא כשרוצה‬ ‫אבל רבינו יעקב מליסא בעל הנתיבות המשפט‬
‫בספרו מקור חיים על הלכות פסח סימן ת"נ ס"ק‬
‫בקיומו בכדי להרוויח ולהשתכר מזה‪.‬‬ ‫ז'‪ ,‬נוקט שהאיסור הוא רק בהשכרה ולא בהשאלה‪,‬‬
‫וטעמו ונימוקו הוא‪ ,‬דיש מקום לדון האם האיסור‬
‫החתם סופר מסביר בזה את דברי המגן אברהם‬ ‫להיות "רוצה בקיומו" נאמר בכל מקרה שרוצה‬
‫(על שולחן ערוך אורח חיים סימן תמ"ח ס"ק ה')‬ ‫בקיומו של האיסור‪ ,‬או שהאיסור לא נאמר אלא‬
‫שפסק שמעיקר הדין מותר ליתן לגוי חמץ בפסח‬ ‫כשרוצה להרוויח מהאיסור‪ ,‬אבל אם אינו רוצה‬
‫במתנה על מנת להחזיר אחר הפסח‪ ,‬ואלא שמצד‬ ‫להרוויח אלא רק לא רוצה להפסיד‪ ,‬יש לומר שאין‬
‫חומרת איסור חמץ אסור לעשות כן‪ ,‬ודברי המגן‬ ‫זה כלול ב"רוצה בקיומו"‪ ,‬ולמשל פועל העובד ביין‬
‫אברהם לכאורה תמוהים כי למרות שהחמץ ניתן‬ ‫נסך הוא מעונין להרוויח מקיום היין נסך‪ ,‬וזה ודאי‬
‫לגוי במתנה‪ ,‬אבל היהודי "רוצה בקיומו" כדי שזה‬ ‫אסור‪ ,‬אך אדם שאין לו מטרות רווח אלא רק לא‬

‫יחזור אליו אחר הפסח‪.‬‬ ‫רוצה שיופסד אולי אין זה בכלל האיסור‪.‬‬

‫ופירש החתם סופר דכאן היהודי לא מעונין‬
‫להרוויח מקיומו של החמץ אלא עיקר רצונו שלא‬