Page 464 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז ףנע ‪' -‬א גירש‬ ‫מתנת‬ ‫רח‬

‫תיווך באיסורי הנאה‬

‫איסור נוסף יש כאשר מדובר ב"איסורי הנאה"‪ ,‬כי בדברים האסורים בהנאה יש איסור‬
‫גם כאשר אין הדברים בבעלותו‪ ,‬אלא הוא עובד בהם‪ ,‬כגון פועל‪ ,‬מתווך‪ ,‬וכדומה‪ ,‬כי הרי‬
‫הוא "רוצה בקיומו"‪ ,‬וראה להלן עלה ז' שהארכנו בסוגיית "רוצה בקיומו" ופרטי הלכותיה‪.‬‬

‫והכלל הוא שאם מדובר בעיסוק למטרות רווח בוודאי יש בזה איסור‪ ,‬אבל אם מדובר‬
‫רק במניעת רווח בזה בסתם איסורי הנאה מותר‪.‬‬

‫לעומת זאת בעבודה זרה יש הסוברים שאפילו מניעת הפסד אסור‪ ,‬כי מחויבים‬
‫לאבדה מן העולם‪ ,‬ולכן אסור להיות שכיר בעבודה‪ ,‬בייצור‪ ,‬שיווק‪ ,‬תיווך‪ ,‬עבודה זרה‬
‫או שאר איסורי הנאה‪ ,‬וכן אסור להיות אפילו מתורגמן במכירת יין נסך וכדומה‪ ,‬וכמו‬
‫שנפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן קל"ב סעיף ה'‪ ,‬ומקורו מהרשב"א בתשובות חלק‬

‫א' תשובה תשט"ו ותשט"ז‪.‬‬

‫עלה ז'‬

‫ביטוח לדברים האסורים‬

‫בערב פסח נכנסו בזה אחר זה בני הקהילה למעונו‬
‫של הרב בכדי לעשותו שליח למכירת החמץ‪ ,‬בין‬
‫הנכנסים היה ר' שמעון‪ ,‬ר' שמעון הינו אחד מנכבדי‬
‫הקהל‪ ,‬וירא שמים ומדקדק בהלכה‪ ,‬ולפרנסתו משמש‬

‫כמנהל חברת ביטוח‪.‬‬

‫הרב שהיה מודע לעיסוקו של ר' שמעון‪ ,‬פנה אליו‬
‫ושאלו האם הוא מבטח גם מפעלים לייצור מוצרי חמץ‪,‬‬
‫ר' שמעון לא הופתע מהשאלה‪ ,‬וענה לרב על אתר‪,‬‬
‫שאכן הוא מבטח גם מפעלים לייצור חמץ‪ ,‬אך הוא יודע‬

‫שבעלי המפעלים ביצעו מכירת חמץ כדת וכדין‪.‬‬

‫ונפסק כן בשולחן ערוך (סימן ת"מ סעיף א')‪,‬‬ ‫ואמנם החמץ באחריותו‪ ,‬ומפורש בגמרא‬
‫ואם כן מה הועילה מכירת החמץ לגוי‪ ,‬הרי סוף‬ ‫(פסחים דף ה' עמוד ב') שיהודי שיש תחת‬
‫דבר החמץ נשאר באחריותו של היהודי ואם יאבד‬ ‫אחריותו חמץ של נוכרי עובר על "בל ימצא"‪,‬‬