Page 461 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 461

‫רה‬  ‫משה‬  ‫רכממו חקמ‬                             ‫מתנת‬

‫ומעתה למרות שנקטנו לאסור לבצע עסקאות‬           ‫בפירושו של מהר"ם חלאווה למסכת פסחים‬
‫בדברים האסורים אף כשאיננו בא במגע פיזי‬         ‫(דף כ"ג עמוד א') כתב במפורש שאיסור הסחורה‬
‫עמהם‪ ,‬אבל אם הוא רק מתווך‪ ,‬או שהוא רק קונה‬     ‫בדברים האסורים הינו רק בסוחר ולא בסרסור‪,‬‬
‫סחורה עבור הרוכשים‪ ,‬במקרים אלו מאחר ואיננו‬     ‫[ודבריו הובאו בשו"ת שבט הלוי להגאון רבי‬
‫הסוחר‪ ,‬וגם אין חשש אכילה ניתן להתיר לו לבצע‬    ‫שמואל הלוי ואזנר שליט"א חלק ט' תשובה רע"ט‬
                                               ‫אות ב']‪ ,‬אבל בדרכי תשובה (סק"כ) כתב בשם‬
                               ‫את העסקאות‪.‬‬
                                                        ‫תשובות ברית יעקב (סימן מ"ג) לאסור‪.‬‬
          ‫מסחר בתולעים‬
                                                     ‫פועל ב"דברים האסורים"‬
‫ובהלכות תולעים (יורה דעה סימן פ"ד) חידש‬
‫הבית הלל שאסור לסחור בפירות מתולעים כי‬         ‫עוד דנו הפוסקים האם מותר ליהודי להיות פועל‬
‫יש כאן איסור סחורה בדברים האסורים‪ ,‬כלומר‬       ‫של גוי‪ ,‬כאשר עיסוקו הוא בדברים האסורים‪ ,‬כי‬
‫התולעים‪ ,‬אבל הפרי חדש חולק עליו וטוען שלא‬      ‫למרות שאיננו סוחר בהם אך יש כאן חשש אכילה‪.‬‬
‫ניתן לייחס את ה"מסחר" לתולעים‪ ,‬כי הרי בוודאי‬
‫לא מתנהל כל משא ומתן בין הקונה למוכר סביב‬      ‫ויעוין בדרכי תשובה (סק"ז) שהביא בזה‬
‫רכישת התולעים‪ ,‬ושניהם היו מעדיפים שהיצורים‬     ‫מחלוקת באחרונים‪ ,‬דיש שצידדו לאסור כי קיים‬
‫הללו לא יהיו פה‪ ,‬ואם כן טוען ה"פרי חדש" מכירת‬  ‫כאן חשש שיבוא לאכול‪ ,‬ויש שצידדו להתיר מן‬
‫פירות מתולעים לא נחשב כ"סחורה" בדברים‬          ‫הטעם שאין זה "סחורה בדברים האסורים"‪ ,‬ויש‬
‫האסורים‪ ,‬כי הרי ה"סחורה" היא בפירות ולא‬        ‫שהוסיפו טעם להתיר כי מכיוון שאיננו הבעל הבית‬

                                   ‫בתולעים‪.‬‬       ‫אם כן אין כאן חשש שיבוא לאכול מהסחורה‪.‬‬

‫אך כנגדו טוען הפרי מגדים שאמנם הסחורה‬                 ‫תיווך ללא חשש אכילה‬
‫היא לא בתולעים אבל חשש אכילה יש גם בזה‪,‬‬
‫והרי התורה אסרה הסחורה בדברים האסורים‬          ‫ובחתם סופר (תשובות חתם סופר יורה‬
‫מחשש שיבוא לאכלם‪ ,‬וחשש זה קיים גם כאן‪,‬‬         ‫דעה סימן ק"ח) נוקט בכל זה להחמיר‪ ,‬אך באופן‬
‫מאידך המהרש"ק (הגאון רבי שלמה קלוגר)‬           ‫שהיהודי אינו הסוחר אלא רק מתווך או פועל‪,‬‬
‫בהגהותיו על הפרי מגדים‪ ,‬והשואל ומשיב (חלק ג'‬   ‫ובנוסף לזה הוא גם לא מתעסק באופן פיזי‬
‫סימן ל') ובשו"ת סולת למנחה‪ ,‬הסכימו עם הפרי‬     ‫בסחורה‪ ,‬בזה מתיר החתם סופר‪ ,‬דהרי כאן גם אינו‬
                                               ‫סוחר וגם אין חשש אכילה‪ ,‬ואם כן ממה נפשך יש‬
                                 ‫חדש להתיר	‪.‬‬
                                                                                     ‫להתיר‪.‬‬

                   ‫איסורים נוספים בתיווך‬

‫ואמנם גם באופנים שאין בהם חשש סחורה ב"דברים האסורים" כבר כתבנו בפתיחה‬
‫שעדיין צריכים להיזהר מאיסורים נוספים‪ ,‬וכגון האיסור למכור דירה לנכרי בארץ ישראל‬
‫שאיסורו מצד "לא תחנם" שלא תהיה להם חניה בארץ ישראל‪( ,‬מסכת עבודה זרה דף‬
   456   457   458   459   460   461   462   463   464   465   466