Page 466 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 466

‫משה‬  ‫'ז ףנע ‪' -‬א גירש‬                         ‫מתנת‬  ‫רי‬

‫שלא כתוספות‪ ,‬ויעוין בשו"ת חתם סופר יורה דעה‬   ‫ועוד הוסיפו חכמים מחמת הלכה זו לקנוס את‬
                ‫סימן צ"ח שדן בדברי התוספות‪.‬‬   ‫הפועל שאם הוא עבר ועבד בעבודה זרה וקיבל‬
                                              ‫משכורת‪ ,‬השכר אסור בהנאה‪[ ,‬משנה בעבודה זרה‬
     ‫ביאור נפלא מהקהילות יעקב‬
                                                                           ‫בתחילת פרק ה']‪.‬‬
‫אבל בקהילות יעקב (על מסכת עבודה זרה‬
‫סימן ט"ו) ביאר בזה ביאור נפלא‪ ,‬ותמצית דבריו‬   ‫ובגמרא במסכת עבודה זרה דף ס"ג עמוד ב'‬
‫הוא שישנם שתי הלכות ב"רוצה בקיומו"‪ ,‬הלכה‬      ‫הסתפקו האם מותר להיות פועל לסייע בהשמדת‬
‫אחת שאכן היא שייכת רק בעבודה זרה‪ ,‬והיא‬        ‫פסילי עבודה זרה‪ ,‬במקרה זה מצד אחד הרי הוא‬
‫נגזרת מהציווי של התורה לאבד את העבודה זרה‬     ‫עסוק באיבוד העבודה זרה מן העולם‪ ,‬מצד שני הרי‬
‫מן העולם‪ ,‬אך ישנה הלכה נוספת "ברוצה בקיומו"‪,‬‬  ‫כרגע זה "פרנסה" בשבילו‪ ,‬והרי טוב לו שהפסלים‬
‫שבאופנים מסוימים הרוצה בקיומו נחשב כנהנה‬      ‫קיימים והוא זה שמשברם כך שהוא מקבל על זה‬
‫מהדבר‪ ,‬ולכן הרי זה כלול באיסור ליהנות מהדבר‪,‬‬
‫וזה שייך בכל איסורי הנאה כולל בשר בחלב חמץ‬                                        ‫משכורת‪.‬‬
‫בפסח וכדומה‪ ,‬שמכיוון שהתורה אסרה ליהנות‬
‫מהאיסור‪ ,‬הוסיפו חז"ל ואסרו גם להתעסק עם‬          ‫רוצה בקיומו בשאר איסורי הנאה‬
‫הדבר באופן שהנך "רוצה בקיומו" שזה נחשב‬
                                              ‫ולכאורה מאחר וסיבת האיסור הוא כתוצאה‬
                             ‫כהנאה מהאיסור‪.‬‬   ‫מציווי התורה לאבד מן העולם את העבודה זרה‪ ,‬אם‬
                                              ‫כן לא נכלל באיסור זה אלא להיות "רוצה בקיומו"‬
‫ומוסיף הקהילות יעקב שההלכה השנייה‬             ‫של עבודה זרה‪ ,‬אבל בשאר איסורי הנאה שלמרות‬
‫המשייכת את רוצה בקיומו לסוג של הנאה מאיסור‪,‬‬   ‫שאסור ליהנות מהן אבל אין הלכה לאבדם מן‬
‫מקורה הוא מהגמרא בעבודה זרה דף ל"ב עמוד‬       ‫העולם [רק יש הלכה לקברם כדי שלא יכשלו בהם‬
‫א' (שעליה נסובו דברי התוספות הנזכרים) ששם‬     ‫בני אדם]‪ ,‬ואם כן אין סיבה שיהיה בהם האיסור של‬
‫הגמרא עוסקת בבליעות של יין נסך בכלים‪ ,‬והרי‬
‫ההלכה לאבד את העבודה זרה מן העולם אינה‬                                       ‫"רוצה בקיומו"‪.‬‬
‫אלא כשהעבודה זרה בעין‪ ,‬אבל כשהעבודה זרה‬
‫בלועה בכלים אין חיוב לאבדה מן העולם‪ ,‬ולמרות‬   ‫אבל בתוספות במסכת עבודה זרה דף ל"ב‬
‫זאת הגמרא אומרת שיש איסור "רוצה בקיומו" על‬    ‫עמוד א' (ד"ה והא) מפורש שאיסור זה של "רוצה‬
                                              ‫בקיומו" קיים גם בבשר וחלב וגם בחמץ בפסח‪ ,‬ויש‬
                               ‫בליעות בכלים‪.‬‬  ‫להבין מדוע שיהיה איסור "רוצה בקיומו" באיסורים‬
                                              ‫אלו והלא אין דין לאבדם מן העולם‪ ,‬ואף שבחמץ‬
‫ומוכח מכאן שיש הלכה נוספת של "רוצה‬            ‫בפסח יש הלכה של ביעור חמץ‪ ,‬אבל התוספות‬
‫בקיומו" שהוא מצד ההנאה מן האיסור‪ ,‬ואיסור‬      ‫מדברים על חמץ שבלוע בכלים‪ ,‬ועל חמץ הבלוע‬
‫זה שייך גם בעבודה זרה הבלועה בכלים ולכן דנו‬   ‫כיון שאינו בעין איננו בכלל "בל ימצא"‪ ,‬ולמרות זאת‬
‫שם בתוספות ללמוד מזה לעניין בשר בחלב וחמץ‬
‫בפסח ושאר איסורי הנאה שקיים בהם האיסור‬         ‫אומרים תוספות שיש בזה איסור "רוצה בקיומו"‪.‬‬
‫של "רוצה בקיומו"‪ ,‬כי למרות שבאיסורים אלו אין‬
                                              ‫ואכן מטעם זה בשו"ת רדב"ז (תשובה ר"מ)‬
                                              ‫הכריע שלא כדברי התוספות‪ ,‬וכן הפרי חדש על‬
                                              ‫שולחן ערוך אורח חיים סימן ת"נ ס"ק ז' הכריע‬
   461   462   463   464   465   466   467   468   469   470   471