Page 465 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫רט‬ ‫משה‬ ‫רכממו חקמ‬ ‫מתנת‬

‫להשהות חמץ זה בפסח וכן פסק במשנה ברורה‬ ‫החמץ יש לגוי עילה לתביעה‪ ,‬אך כבר מפורש‬
‫(סימן ת"מ ס"ק ז')‪ ,‬ולכך כשמשכירים את המקום‬ ‫בתוספות (פסחים דף ו עמוד א' ד"ה יחד) שכל‬
‫לגוי ובמצב כזה הוי חמץ של גוי ברשות הגוי‪ ,‬ורק‬ ‫זה דווקא כאשר החמץ מצוי בביתו של ישראל‬
‫שיש לישראל אחריות עליו‪ ,‬ולכן אינו עובר על בל‬ ‫אז עובר על בל ימצא‪ ,‬אבל המקבל אחריות על‬
‫חמץ של גוי והחמץ בביתו של הגוי אין כל איסור‬
‫ימצא‪.‬‬

‫תשובתו של ר' שמעון לא הניחה את דעתו של הרב‪ ,‬והוא אמר לר' שמעון‬
‫שהוא חושש שמכירת החמץ לא מסייעת לר' שמעון להינצל מאיסור חמץ‬

‫בפסח‪ ,‬כי ר' שמעון "רוצה בקיומו" של החמץ‪.‬‬

‫שאלה דומה נשאל רבה של ירושלים הגאון ר' צבי פסח פרנק זצ"ל בשו"ת הר צבי‬
‫(יורה דעה סימן קי"ז) מחברת ביטוח שבעלי תיפלה נוצריים פנו אליהם בבקשה שרצונם‬

‫לבטח את בית תיפלתם ופסלי אלילהם הנמצאים שם‪.‬‬

‫ולכאורה מדוע נאסור לבטח את הפסלים‪ ,‬והרי הפסלים אינם קנין של בעלי חברת‬
‫הביטוח‪ ,‬ורק אם יארע נזק החברה תישא באחריות ההפסדים ותפצה את אנשי הכנסיה‬
‫בכסף‪ ,‬והם יעשו בכסף כרצונם‪ ,‬באופן שאין כאן כל זיקת בעלות בין בעלי חברת הביטוח‬

‫ובין הפסלים שבכנסיה‪.‬‬

‫אך יש כאן דיון עמוק בסוגיא של "רוצה בקיומו" ויתכן שמחמת סוגיא זו יש מקום‬
‫לאסור לבטח פסילי אלילים‪ ,‬ואף יתכן שבעיה דומה תהיה בחמץ בפסח‪ ,‬באופן שגם‬
‫חמץ של נוכרי אם הוא מבוטח על ידי ביטוח של יהודים‪ ,‬יהיה כאן איסור של "רוצה‬
‫בקיומו"‪ ,‬ואם כן לא יועיל לר' שמעון העובדה שבעלי המפעלים המייצרים חמץ מכרו‬
‫החמץ לנוכרי‪ ,‬כי כל עוד המפעלים מבוטחים על ידו‪ ,‬יש כאן איסור של "רוצה בקיומו"‪.‬‬

‫ומהי סוגיית "רוצה בקיומו"?‬

‫דוד הינו פועל במפעל "אסם"‪ ,‬בודאי דוד מעונין שהמפעל‬
‫יהיה קיים כי אם המפעל יסגר לא תהיה לו פרנסה‪ ,‬וזאת למרות‬
‫שאיננו הבעל בית כי אם פועל‪ ,‬אבל "אסם" הוא מקור פרנסתו‪ ,‬ולכן‬

‫דוד "רוצה בקיומו" של המפעל‪.‬‬

‫רש"י עבודה זרה דף ס"ד עמוד א' ד"ה רבנן הוא‪,‬‬ ‫מסיבה זאת אסור ליהודי להיות פועל בעבודה‬
‫ומשמע שהוא איסור מן התורה‪ ,‬ואילו בריטב"א‬ ‫זרה ותשמישיה‪ ,‬כגון לעזור בטיפול ביין נסך‪,‬‬
‫עבודה זרה דף ס"ב עמוד א' משמע שהוא איסור‬ ‫כי הפועל "רוצה בקיומו" של היין נסך‪ ,‬והרי אנו‬
‫מצווים לאבד מן העולם את העבודה זרה‪[ ,‬ראה‬
‫דרבנן]‪.‬‬