Page 465 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 465
רט משה רכממו חקמ מתנת
להשהות חמץ זה בפסח וכן פסק במשנה ברורה החמץ יש לגוי עילה לתביעה ,אך כבר מפורש
(סימן ת"מ ס"ק ז') ,ולכך כשמשכירים את המקום בתוספות (פסחים דף ו עמוד א' ד"ה יחד) שכל
לגוי ובמצב כזה הוי חמץ של גוי ברשות הגוי ,ורק זה דווקא כאשר החמץ מצוי בביתו של ישראל
שיש לישראל אחריות עליו ,ולכן אינו עובר על בל אז עובר על בל ימצא ,אבל המקבל אחריות על
חמץ של גוי והחמץ בביתו של הגוי אין כל איסור
ימצא.
תשובתו של ר' שמעון לא הניחה את דעתו של הרב ,והוא אמר לר' שמעון
שהוא חושש שמכירת החמץ לא מסייעת לר' שמעון להינצל מאיסור חמץ
בפסח ,כי ר' שמעון "רוצה בקיומו" של החמץ.
שאלה דומה נשאל רבה של ירושלים הגאון ר' צבי פסח פרנק זצ"ל בשו"ת הר צבי
(יורה דעה סימן קי"ז) מחברת ביטוח שבעלי תיפלה נוצריים פנו אליהם בבקשה שרצונם
לבטח את בית תיפלתם ופסלי אלילהם הנמצאים שם.
ולכאורה מדוע נאסור לבטח את הפסלים ,והרי הפסלים אינם קנין של בעלי חברת
הביטוח ,ורק אם יארע נזק החברה תישא באחריות ההפסדים ותפצה את אנשי הכנסיה
בכסף ,והם יעשו בכסף כרצונם ,באופן שאין כאן כל זיקת בעלות בין בעלי חברת הביטוח
ובין הפסלים שבכנסיה.
אך יש כאן דיון עמוק בסוגיא של "רוצה בקיומו" ויתכן שמחמת סוגיא זו יש מקום
לאסור לבטח פסילי אלילים ,ואף יתכן שבעיה דומה תהיה בחמץ בפסח ,באופן שגם
חמץ של נוכרי אם הוא מבוטח על ידי ביטוח של יהודים ,יהיה כאן איסור של "רוצה
בקיומו" ,ואם כן לא יועיל לר' שמעון העובדה שבעלי המפעלים המייצרים חמץ מכרו
החמץ לנוכרי ,כי כל עוד המפעלים מבוטחים על ידו ,יש כאן איסור של "רוצה בקיומו".
ומהי סוגיית "רוצה בקיומו"?
דוד הינו פועל במפעל "אסם" ,בודאי דוד מעונין שהמפעל
יהיה קיים כי אם המפעל יסגר לא תהיה לו פרנסה ,וזאת למרות
שאיננו הבעל בית כי אם פועל ,אבל "אסם" הוא מקור פרנסתו ,ולכן
דוד "רוצה בקיומו" של המפעל.
רש"י עבודה זרה דף ס"ד עמוד א' ד"ה רבנן הוא, מסיבה זאת אסור ליהודי להיות פועל בעבודה
ומשמע שהוא איסור מן התורה ,ואילו בריטב"א זרה ותשמישיה ,כגון לעזור בטיפול ביין נסך,
עבודה זרה דף ס"ב עמוד א' משמע שהוא איסור כי הפועל "רוצה בקיומו" של היין נסך ,והרי אנו
מצווים לאבד מן העולם את העבודה זרה[ ,ראה
דרבנן].