Page 469 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 469
גיר משה רכממו חקמ מתנת
ה .ושיטת המקור חיים שבעבודה זרה (שמחויב לאבדה מן העולם)
האיסור הוא גם למטרות הפסד ,ואילו בשאר איסורי הנאה (שהאיסור
הינו מחמת ההנאה מהאיסור) אין לאסור אלא כשרוצה בקיומו
למטרות רווח ולא למניעת הפסד.
ביטוח בעבודה זרה
לאור הדברים הללו דן בשו"ת הר צבי על השאלה שנשאל האם מותר לבטח פסלי
עבודה זרה.
במקרה זה חברת הביטוח למרות שאיננה הבעלים על הפסלים ,אך הרי היא "רוצה
בקיומו" כי אם הפסלים ישרפו או יגנבו הביטוח יישא בהפסדים ,נמצא שהיהודים שהם
אנשי חברת הביטוח הינם מעוניינים בקיום העבודה זרה.
אבל כאן מדובר ב"מניעת הפסד" כי כל הרצון שלהם שהעבודה זרה תהיה קיימת,
אינו אלא כי אם היא תופסד הם יישאו באחריות ,ונקודה זו תלויה במחלוקת החתם סופר
והמקור חיים ,כי לפי דברי החתם סופר גם בעבודה זרה אין לאסור רוצה בקיומו כאשר
כל מטרתו היא רק מניעת הפסד ,ולפי דבריו מותר לבטח פסלים ,אבל המקור חיים
לומד שבעבודה זרה שאנו מצווים לאבדה מן העולם אסור לרצות בקיומה אף למניעת
הפסדים ,ואם כן אסור לבטח את פסליהם.
וכל זה בנידון שהוצג לפני ההר צבי שדן על ביטוח פסלים ,אבל לעניין חמץ בפסח
אף ל"מקור חיים" אין איסור לבטח כי אין זה אלא מניעת הפסד באיסורי הנאה ,וכמו
שנתבאר שבאיסורי חמץ בפסח גם למקור חיים אין לאסור כשכל רצונו אינו אלא שימנע
הפסד ,אך לדעת חק יעקב הסובר דאף מניעת הפסד אסורה ,אם כן אף בזה אסור.
ברם ההר צבי חוזר וטוען שבחברת ביטוח אין זה רק רצון שימנע הפסד אלא יש
כאן רוצה בקיומו למטרות רווח ,כי הרי מהרגע שהכנסייה באה בדין ודברים עם חברת
הביטוח ,עד שהם משלמים להם על הפוליסה של הביטוח ,בזמן הזה החברה מעוניינת
בקיום העבודה זרה למטרות רווח ,כי אם עכשיו יארע נזק לפסלים הכנסייה לא תבטח
אותם ,וימצא שימנע רווח מהחברה ,ולכן מסקנת ההר צבי לאסור לבטח פסלי עבודה
זרה ,כי זה נחשב רוצה בקיומו למטרת רווח.