Page 476 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 476

‫משה‬  ‫'ז ףנע ‪' -‬א גירש‬                          ‫מתנת‬  ‫רכ‬

‫להיות פועל בבית חרושת לייצור חמץ‪ ,‬וכמבואר‬      ‫שייכת גם בעושה בשכר‪ ,‬ולא מחמת שיחזיקו לו‬
‫בשולחן ערוך (סימן ת"נ סעיף ד') שאסור לתת‬       ‫טובה‪ ,‬אלא מחמת שאם לא יעשה מלאכתו הוא‬
‫לגוים להשתמש בתנור בפסח לאפית חמץ ולקבל‬        ‫עלול לפיטורין‪ ,‬ואם כן בוודאי הוא חפץ בקיום‬
‫על זה שכר‪ ,‬כי אתה עושה כסף מחמץ בפסח‪ ,‬ואם‬
                                                         ‫החמץ‪ ,‬כדי שלפטרוניו יהיה מה לאכול‪.‬‬
    ‫כן גם משה משתכר מעבודתו ועיסוקו בחמץ‪.‬‬
                                               ‫אך טענה זו דחויה לאור הדברים שנתבארו‬
‫אך גם מחמת זה ניתן להתיר למשה לעבוד‬            ‫בארוכה בעלה ז' שאיסור "רוצה בקיומו" בחמץ‬
‫בפסח‪ ,‬כיון שהמשכורת איננה רק על החמץ אלא‬       ‫בפסח אינו אלא כשעושה כן למטרת רווח‪ ,‬אבל‬
‫על כל עבודתו בקונסוליה‪ ,‬ובאופן כזה שהשכר אינו‬  ‫כאשר כל רצונו אינו אלא למנוע הפסד‪ ,‬אין בזה‬
‫מיוחד על העיסוק עם החמץ אין לאסור‪ ,‬וכמבואר כן‬  ‫איסור "רוצה בקיומו" בחמץ בפסח‪ ,‬ואם כן משה‬
‫בפרי מגדים (אשל אברהם ס"ק י"ב) שמותר ליהודי‬    ‫שכל חפצו אינו אלא למנוע איבוד מקום עבודה‪,‬‬
‫לקנות עבור גוי סחורה שיש בה קצת חמץ ולקבל על‬   ‫אין זה נחשב אלא מניעת הפסד‪ ,‬ודבר זה אינו נכלל‬
‫כך שכר‪ ,‬מכיוון שהשכר אינו רק על החמץ אלא על‬    ‫באיסור "רוצה בקיומו" [וראה בכל זה בתשובות‬
‫כלל הסחורה‪ ,‬וכך גם משה שמקבל את המשכורת‬
‫עבור עבודתו כאחראי על הספקת המזון‪ ,‬ולא רק על‬                                   ‫והנהגות שם]‪.‬‬
‫החמץ שהוא קונה‪ ,‬אין לאסור זאת‪ ,‬אך בתשובות‬
‫והנהגות שם אסר מחמת איסור השתכרות מאיסורי‬             ‫להשתכר מאיסורי הנאה‬
‫הנאה‪ ,‬ולא סובר להתיר זאת מטעם הפרי מגדים‬
                                               ‫ולא נותר לנו טעם לאסור על משה להזמין את‬
             ‫שאין השכר מיוחד על איסורי הנאה‪.‬‬   ‫הסחורה‪ ,‬אלא מחמת שהוא מקבל על זה שכר‪,‬‬
                                               ‫ונמצא שהוא משתכר באיסורי הנאה‪ ,‬וכשם שאסור‬

                                                          ‫מסקנת הדברים‪:‬‬

       ‫א‪ 	.‬אסור ליהודי להיות שליח עבור גוי לרכישת מזון חמץ בפסח‪.‬‬

‫ב‪ 	.‬אבל מותר ליהודי לבצע הזמנה של חמץ עבור גוים‪ ,‬באם המוכר‬
                                  ‫שולח את המזון עד ביתו של הקונה‪.‬‬

‫ג	‪ .‬ובאופן שהיהודי ממנה גוי לשליח להעביר את הסחורה מהמוכר‬
                               ‫לקונה הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים‪.‬‬

                   ‫ד	‪ .‬אסור לקבל משכורת עבור עיסוק עם חמץ בפסח‪.‬‬

     ‫ה‪ 	.‬אבל באם כלול במשכורת דברים נוספים‪ ,‬יתכן ואין לאסור זאת‪.‬‬

‫ולאור כל זאת יש לצדד להתיר למשה לבצע הזמנות של מאכלי חמץ עבור אנשי‬
‫הקונסוליה‪ ,‬ואף לקבל על כך משכורת‪ ,‬אך בתנאי שהמאפיה תשלח את החמץ עד‬

                                                                             ‫לקונסוליה‪.‬‬
   471   472   473   474   475   476   477   478   479   480   481