Page 476 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 476
משה 'ז ףנע ' -א גירש מתנת רכ
להיות פועל בבית חרושת לייצור חמץ ,וכמבואר שייכת גם בעושה בשכר ,ולא מחמת שיחזיקו לו
בשולחן ערוך (סימן ת"נ סעיף ד') שאסור לתת טובה ,אלא מחמת שאם לא יעשה מלאכתו הוא
לגוים להשתמש בתנור בפסח לאפית חמץ ולקבל עלול לפיטורין ,ואם כן בוודאי הוא חפץ בקיום
על זה שכר ,כי אתה עושה כסף מחמץ בפסח ,ואם
החמץ ,כדי שלפטרוניו יהיה מה לאכול.
כן גם משה משתכר מעבודתו ועיסוקו בחמץ.
אך טענה זו דחויה לאור הדברים שנתבארו
אך גם מחמת זה ניתן להתיר למשה לעבוד בארוכה בעלה ז' שאיסור "רוצה בקיומו" בחמץ
בפסח ,כיון שהמשכורת איננה רק על החמץ אלא בפסח אינו אלא כשעושה כן למטרת רווח ,אבל
על כל עבודתו בקונסוליה ,ובאופן כזה שהשכר אינו כאשר כל רצונו אינו אלא למנוע הפסד ,אין בזה
מיוחד על העיסוק עם החמץ אין לאסור ,וכמבואר כן איסור "רוצה בקיומו" בחמץ בפסח ,ואם כן משה
בפרי מגדים (אשל אברהם ס"ק י"ב) שמותר ליהודי שכל חפצו אינו אלא למנוע איבוד מקום עבודה,
לקנות עבור גוי סחורה שיש בה קצת חמץ ולקבל על אין זה נחשב אלא מניעת הפסד ,ודבר זה אינו נכלל
כך שכר ,מכיוון שהשכר אינו רק על החמץ אלא על באיסור "רוצה בקיומו" [וראה בכל זה בתשובות
כלל הסחורה ,וכך גם משה שמקבל את המשכורת
עבור עבודתו כאחראי על הספקת המזון ,ולא רק על והנהגות שם].
החמץ שהוא קונה ,אין לאסור זאת ,אך בתשובות
והנהגות שם אסר מחמת איסור השתכרות מאיסורי להשתכר מאיסורי הנאה
הנאה ,ולא סובר להתיר זאת מטעם הפרי מגדים
ולא נותר לנו טעם לאסור על משה להזמין את
שאין השכר מיוחד על איסורי הנאה. הסחורה ,אלא מחמת שהוא מקבל על זה שכר,
ונמצא שהוא משתכר באיסורי הנאה ,וכשם שאסור
מסקנת הדברים:
א .אסור ליהודי להיות שליח עבור גוי לרכישת מזון חמץ בפסח.
ב .אבל מותר ליהודי לבצע הזמנה של חמץ עבור גוים ,באם המוכר
שולח את המזון עד ביתו של הקונה.
ג .ובאופן שהיהודי ממנה גוי לשליח להעביר את הסחורה מהמוכר
לקונה הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים.
ד .אסור לקבל משכורת עבור עיסוק עם חמץ בפסח.
ה .אבל באם כלול במשכורת דברים נוספים ,יתכן ואין לאסור זאת.
ולאור כל זאת יש לצדד להתיר למשה לבצע הזמנות של מאכלי חמץ עבור אנשי
הקונסוליה ,ואף לקבל על כך משכורת ,אך בתנאי שהמאפיה תשלח את החמץ עד
לקונסוליה.