Page 479 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫גכר‬ ‫משה‬ ‫רכממו חקמ‬ ‫מתנת‬

‫נמצא לפי זה שבאגרות חוב ממשלתיות וכדומה לזה כשאין לבעלי המניות זכות‬
‫להבעת דעה בענייני המפעל‪ ,‬לכל הדעות אינם במעמד של בעלים לעניין איסורי התורה‪,‬‬
‫אבל במניות שיש להם זכות הבעת דעה [אלא שדעתם אינה מתקבלת כיון שבעלי‬
‫המפעל מחזיקים ברוב המניות]‪ ,‬בזה נחלקו גדולי הפוסקים האם יש למחזיקי המניות‬

‫מעמד של בעלים‪.‬‬

‫אך חשוב לציין שכללי המסחר במניות ואגרות חוב משתנים מעת לעת‪ ,‬ולא ניתן‬
‫להסיק הלכה למעשה למציאות של ימינו מתשובות הפוסקים שנכתבו לפני עשרות‬
‫שנים‪ ,‬אך למדנו ממשנתם את עקרונות ההלכה בקביעת מעמד הבעלים‪ ,‬וצריך לבדוק‬

‫למעשה את אופי ניהול החברה בה מחזיק בעל המניות‪.‬‬

‫ומסקנת הדברים היא‪ :‬שאם אכן יש לבעלי המניות מעמד של בעלים‪ ,‬אם כן עליהם‬
‫לדאוג שהחברה לא תחלל שבת‪ ,‬ואם יש להם חמץ בפסח צריך לבערו מן העולם‪ ,‬ואסור‬

‫ללוות או להלוות בריבית‪ ,‬וכאמור הדבר שנוי במחלוקת הפוסקים‪.‬‬

‫אך במקרה של מיודעינו ניר המחזיק במניות של מפעל המתעסק עם עבודה זרה‪ ,‬גם‬
‫אם נאמר שמחזיקי המניות אינם בעלים‪ ,‬אבל הרי בעלי המניות בוודאי "רוצים בקיומו"‪,‬‬
‫וביארנו בארוכה בעלה ז' שמכיוון שהתורה מצווה לאבד מן העולם את העבודה זרה‪,‬‬
‫לכן אסור להתעסק עם ה"עבודה זרה" באופן שאתה "רוצה בקיומו" כגון להיות פועל‬

‫בעבודה זרה‪ ,‬וכדומה‪.‬‬

‫ואם כן בוודאי שלהחזיק "מניות" של עבודה זרה‪ ,‬גם אם אינך בעלים של העבודה זרה‪,‬‬
‫אבל אתה הרי רוצה בקיומו‪ ,‬באופן שבוודאי יש איסור להחזיק במניות המתעסקות עם‬

‫עניני עבודה זרה‪ ,‬בייצור פסלים וכדומה‪.‬‬