Page 479 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 479
גכר משה רכממו חקמ מתנת
נמצא לפי זה שבאגרות חוב ממשלתיות וכדומה לזה כשאין לבעלי המניות זכות
להבעת דעה בענייני המפעל ,לכל הדעות אינם במעמד של בעלים לעניין איסורי התורה,
אבל במניות שיש להם זכות הבעת דעה [אלא שדעתם אינה מתקבלת כיון שבעלי
המפעל מחזיקים ברוב המניות] ,בזה נחלקו גדולי הפוסקים האם יש למחזיקי המניות
מעמד של בעלים.
אך חשוב לציין שכללי המסחר במניות ואגרות חוב משתנים מעת לעת ,ולא ניתן
להסיק הלכה למעשה למציאות של ימינו מתשובות הפוסקים שנכתבו לפני עשרות
שנים ,אך למדנו ממשנתם את עקרונות ההלכה בקביעת מעמד הבעלים ,וצריך לבדוק
למעשה את אופי ניהול החברה בה מחזיק בעל המניות.
ומסקנת הדברים היא :שאם אכן יש לבעלי המניות מעמד של בעלים ,אם כן עליהם
לדאוג שהחברה לא תחלל שבת ,ואם יש להם חמץ בפסח צריך לבערו מן העולם ,ואסור
ללוות או להלוות בריבית ,וכאמור הדבר שנוי במחלוקת הפוסקים.
אך במקרה של מיודעינו ניר המחזיק במניות של מפעל המתעסק עם עבודה זרה ,גם
אם נאמר שמחזיקי המניות אינם בעלים ,אבל הרי בעלי המניות בוודאי "רוצים בקיומו",
וביארנו בארוכה בעלה ז' שמכיוון שהתורה מצווה לאבד מן העולם את העבודה זרה,
לכן אסור להתעסק עם ה"עבודה זרה" באופן שאתה "רוצה בקיומו" כגון להיות פועל
בעבודה זרה ,וכדומה.
ואם כן בוודאי שלהחזיק "מניות" של עבודה זרה ,גם אם אינך בעלים של העבודה זרה,
אבל אתה הרי רוצה בקיומו ,באופן שבוודאי יש איסור להחזיק במניות המתעסקות עם
עניני עבודה זרה ,בייצור פסלים וכדומה.