Page 424 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ח גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫חסק‬

‫מתקיים בהם דברי חכמינו ז"ל (בבא מציעא ע"א‬ ‫נכסיהם מתמוטטים באחריתם" וכוונתו להראות‬
‫עמוד א') "שכל המלווה בריבית נכסיו מתמוטטין"‪.‬‬ ‫שמאחר ואנשים אלו נוטלים ריבית באיסור לכן‬

‫עלה ח'‬

‫היתר ד' ‪" -‬חכירי נרשאי"‬

‫צבי הגה רעיון חדשני שזכויותיו שמורות לו כפטנט‬
‫רשום‪ ,‬ועתה הוא עומד לשווק את המוצר מתוך תקווה‬
‫שהמוצר ייהפך לרב‪-‬מכר והוא יגרוף רווחים נאים‪ ,‬אך‬
‫כאדם ריאלי מתגנב לליבו החשש שהאנשים לא יתלהבו‬
‫מהרעיון והמוצר יוותר על המדפים ומלבד שחלומותיו‬
‫יישארו ללא הגשמה גם כל ההשקעה הכספית תרד‬
‫לטמיון‪ ,‬כאן נכנס לתמונה ידידו שמואל שהציע לו‬
‫לרכוש את הזכויות על המוצר בתמורה לסכום כסף‬
‫נכבד‪ ,‬צבי שקל את ההצעה ברצינות והוא נוטה ללכת‬

‫על הבטוח ולענות באופן חיובי להצעתו של שמואל‪.‬‬

‫כסיפור הזה וכיוצא בו הלא זה מעשים שבכל יום ונוהג מקובל ונפוץ בשוק‬
‫שהאחד רוכש מחברו בסכום שנקבע ביניהם זכויות או בעלות על דבר שיש בו‬
‫פוטנציאל להרוויח הרבה יותר אך גם קיימת אפשרות להפסדים ומחמת שהקונה‬
‫נוטל על עצמו סיכון לכן גם המחיר בהתאם‪ ,‬ועל בסיס גישה זו יש מקום למצוא עצה‬

‫להלואה כעין הלואה בריבית אך בדרך היתר‪.‬‬

‫החיסרון בהסדר זה הינו שהרי לא בטוח שהקרקע‬ ‫מנהגם של אנשי נרש‬
‫תצמיח פירות שערכם יעלה על הסכום שהמלווה‬
‫ניכה ללווה מהחוב‪ ,‬ולכן בעיר נרש המלווים לא‬ ‫בגמרא בבא מציעא דף ס"ח עמוד א' מובא‬
‫הסתפקו בקבלת המשכנתא אלא אחרי ההלואה‬ ‫הנוהג שהיה מקובל בנרש שהעשירים היו מלווים‬
‫היו הלווים חוזרים וחוכרים את הקרקע מהמלווים‬ ‫כסף לענים והלווים היו נותנים להם את שדותיהם‬
‫תמורת סכום קצוב‪ ,‬ובדרך זו היה הרווח של‬ ‫ב'משכנתא דנכייתא' כלומר שהמלווה מטפל‬
‫המלווה מובטח כי הרי בין אם הקרקע תפיק יבול‬ ‫בקרקע ומקבל את התוצר ובתמורה לכך הוא מנכה‬
‫רב ובין אם הקרקע תפיק יבול מועט בין כך ובין כך‬ ‫ללווה מעט מהחוב‪ ,‬ודבר זה מותר בהתאם לפריטי‬
‫ההלכות שהובאו בשולחן ערוך סימן קע"ב‪ ,‬אך‬