Page 419 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 419

‫מתנת תיביר משה גסק‬

‫שהלווה כסף לאבא של תלמידו ובשעת ההלואה‬         ‫ומותר לו ליטול תמורה על השכרת המעות‪,‬‬
‫האבא הבטיח למלמד כסף על כך שהוא מלמד‬           ‫ומסקנת הגמרא היא שהנותן כסף לחבירו גם אם‬
‫את בנו‪ ,‬ופסק המהר"ם שלמרות שהכסף ניתן‬          ‫הוא נוטל על עצמו את האחריות אין לו היתר ליטול‬
‫לכאורה על כך שהמלווה מלמד את בן הלווה אך‬
‫מכיוון שהתחייב לו כן במעמד ההלואה דבר זה‬                     ‫תמורה ובכלל הלואה בריבית הוא‪.‬‬
‫נאסר בתורת ריבית‪[ ,‬ופסיקה זו צוטטה בשולחן‬
‫ערוך סימן קע"ז סעיף י"ג‪ ,‬והרמ"א הביאה בסימן‬    ‫ומכאן המקור לפסק ההלכה של רבינו ישעיה‬
‫קס"ו סעיף ג']‪ ,‬ובהמשך התשובה כותב המהר"ם‬       ‫המובא בטור ובשולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ז‬
‫שלמרות שהמלמד קיבל על עצמו את האחריות‬          ‫בסעיף ו') שאפילו אם נותן המעות מקבל על עצמו‬
‫במקרה שיארע אונס אך מכיוון שלא קיבל על עצמו‬    ‫את כל האחריות אין כל היתר ליטול סכום קצוב‬
‫את כל האחריות דבר זה אסור מהתורה‪ ,‬ומדייק‬       ‫כריבית אלא רק ליטול חלק מהרווחים‪ ,‬ואמנם‬
‫התרומת הדשן שאם המלמד היה מקבל על עצמו‬         ‫כאשר הנותן נוטל על עצמו את כל האחריות אין זה‬
‫את כל האחריות היה מותר לו ליטול שכר ולא‬        ‫ריבית האסורה מהתורה אך חכמים אסרוה משום‬
‫היה זה ריבית‪ ,‬וכן הוכיח המהרי"ק (שו"ת מהרי"ק‬   ‫שדבר זה נראה כנטילת ריבית‪ ,‬ובט"ז (ס"ק י"ב)‬
                                               ‫תמה מנין למד רבינו ישעיה את דינו אך בביאור‬
                                 ‫שורש קי"ט)‪.‬‬   ‫הגר"א (אות כ"ד) ציין את המעשה עם רב חמא‬
                                               ‫וכפירוש התוספות כמקור לפסיקתו של רבינו‬
‫ובבית יוסף (סימן קע"ז‪ ,‬על דברי רבינו ישעיה)‬
‫הביא לדברי המהרי"ק והוכחתו מהמהר"ם‪ ,‬אך הוא‬                                           ‫ישעיה‪.‬‬
‫מקשה עליו שהרי מעיקר הדין בכדי שעסקה זו לא‬
‫תוגדר כהלואה די לנו שהנותן מקבל על עצמו את‬     ‫ובתרומת הדשן (חלק א' סימן ש"ב) הביא בשם‬
‫האחריות במקרה של אונס‪ ,‬ואלא שלמעשה לא‬          ‫גליון תוספות שכל האיסור הוא דווקא אם המלווה‬
‫התירו חכמים נטילת ריבית במקרה כזה מחמת‬         ‫קיבל על עצמו את האחריות רק אם יקרה אונס‬
‫שסוף דבר אף שאין בפעולה זאת ריבית אך הדבר‬      ‫אז אנו אומרים שעדיין עסקה זו מוגדרת כהלואה‬
‫נראה כנטילת ריבית וכמו שפירש רבינו ישעיה‪ ,‬ואם‬  ‫ואסור לקבל על כך תמורה‪ ,‬אבל אם המלווה מקבל‬
‫כן מה ההבדל אם מקבל על עצמו רק את האחריות‬      ‫על עצמו את כל האחריות ואפילו אם יקרה נזק‬
‫במקרה של אונס או שמקבל על עצמו את כל‬           ‫שלא באונס הוא יישא באחריות ולא יתבע את‬
‫האחריות הרי בין כך ובין כך הדבר נראה כנטילת‬    ‫הלווה לשלם [פרט לנזק שיקרה מחמת פשיעתו‬
                                               ‫של הלווה]‪ ,‬במקרה כזה שוב אין אנו מגדירים את‬
                                       ‫ריבית‪.‬‬  ‫העסקה כהלואה אלא כפיקדון וממילא מותר לנותן‬
                                               ‫ליטול על כך ריבית כי הרי אין כאן כלל הלואה‬
‫ואת ההוכחה מלשונו של המהר"ם דוחה הבית‬
‫יוסף ומפרש שכשכתב המהר"ם שלא מועיל מה‬                        ‫שנאמר שיהיה כאן הלואה בריבית‪.‬‬
‫שהמלמד קיבל על עצמו את האחריות מאונסים‬
‫מכיוון שלא קיבל על עצמו את כל האחריות‪ ,‬עיקר‬               ‫מעשה במלמד‬
‫כוונתו לומר שבמקרה שהמלווה קיבל על עצמו‬
‫רק את האחריות מאונסים באם הוא יקבל ריבית‬       ‫והתרומת הדשן מוכיח כן גם מתשובת מהר"ם‬
                                               ‫מרוטנבורג שמצוטטת במרדכי (בבא מציעא‬
                                               ‫סימן שט"ז) תשובה זו עוסקת במעשה במלמד‬
   414   415   416   417   418   419   420   421   422   423   424