Page 415 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה טנק‬

‫שהמקבל מתחייב לשמור את הכסף מתחת לקרקע‬ ‫שהאחריות תהיה על המקבל בדומה להלואה‬
‫ואם יבטל תנאי זה הוא יישא בכל האחריות‪ ,‬ומכיוון‬ ‫בריבית שהאחריות על הלווה‪ ,‬כי הנותן יכול להתנות‬
‫שקשה לקיים את התנאי הזה היה ברור מראש‬ ‫עם המקבל תנאי שהוא בוודאי יעבור עליו וכאשר‬
‫שהמקבל יעבור על התנאי‪ ,‬והתנאי לא נעשה אלא‬ ‫הוא יעבור על התנאי ישתנה מעמד ה"עיסקא"‬
‫למטרה זאת שהמקבל יבטל את התנאי והאחריות‬ ‫למצב שכולו באחריות המקבל ואילו ברווחים הם‬
‫ימשיכו להתחלק חצי חצי‪ ,‬וכמבואר שבאופן כזה‬
‫תהיה עליו‪.‬‬ ‫אין כל בעיה הלכתית בכך שכל האחריות מוטלת‬
‫על המקבל מאחר שהסיבה שהאחריות עליו הינה‬
‫דעת השל"ה שאין היתר להערים!‬ ‫מחמת שהוא הפר את תנאי העסקה ומרצונו הוא‬
‫הכניס את עצמו למצב זה‪ ,‬ולאחר שהאחריות תהיה‬
‫אבל השל"ה הקדוש בספרו שני לוחות הברית‬ ‫על המקבל יימצא שבמבחן התוצאה יהיה המצב‬
‫(מסכת חולין‪' ,‬משא ומתן באמונה') כתב שדברי‬
‫התוספות אינם אלא כשמתנה כן בלב שלם על‬ ‫של העיסקא זהה להלואה בריבית‪.‬‬
‫דעת האמת וכשהמלווה מעוניין בתנאי זה‪ ,‬אבל מי‬
‫שיודע בבירור שהלווה לא מתכוון לעמוד בתנאי‬ ‫אך כמובן אין זה ממש הלואה בריבית כי הרי‬
‫ואינם מתנים כן אלא בכדי שיהיה זה ריבית בדרך‬ ‫אילו יתעקש המקבל ויעמוד בתנאי העיסקא‬
‫היתר על זה כתבה התורה באיסור ריבית "ויראת‬ ‫תישאר העסקה באחריות שניהם ומחמת זאת‬
‫מאלקך"‪ ,‬והרבה דינים כיוצא בזה שההיתר דווקא‬ ‫אין כאן ריבית‪ ,‬אבל הרי שניהם יודעים כי בדעת‬
‫בתמימות אבל אם כוונתו להערמה ענוש ייענש‪ ,‬ועל‬ ‫המקבל לעבור על התנאי ואז יהיה זה ממש כעין‬
‫כן צריך זהירות גדולה כי לב האדם חומרי וצריך‬
‫האדם לקדש עצמו לקיים ואהבת את ה' אלקך בכל‬ ‫הלואה בריבית‪ ,‬אך ללא כל חשש ונדנוד עבירה‪.‬‬

‫מאודך‪.‬‬ ‫חכמי הדורות השתמשו בהיתר זה‬

‫ולמדים אנו מדבריו של השל"ה שאין כל היתר‬ ‫ובתרומת הדשן (סימן ש"ב) אחר שהאריך‬
‫להשתמש עם דברי התוספות הללו כאופציה‬ ‫למצוא אפשרות להלואה כעין הלואה בריבית‬
‫להסכם המתיר הלואה בריבית‪ ,‬אלא כל כוונת‬ ‫[והצעתו תובא להלן עלה ו'] הביא את דברי‬
‫התוספות אינה אלא שאם עשו כזה תנאי ברצינות‬ ‫התוספות הנזכרים ולמד מדבריהם שאין כל פגם‬
‫מחמת שהנותן לא היה מעונין לשים מעותיו על‬ ‫או זלזול בניסיון למצוא היתר להלואה כעין הלואה‬
‫קרן הצבי ולכן הוא דרש מהמקבל שישמור על‬ ‫בריבית‪ ,‬כי הרי רואים אנו שהתוספות התירו‬
‫הכסף בשמירה המעולה ביותר‪ ,‬ובכדי לחזק את‬ ‫להתנות תנאי ביניהם למרות שבוודאי אין דעת‬
‫דרישתו הוא סיכם עמו שהפרת תנאי ההסכם‬ ‫שניהם שיתקיים התנאי וכל מטרתם בתנאי רק כדי‬
‫תשית עליו את האחריות המלאה על הכסף‪,‬‬
‫וכתבו התוספות שמותר לעשות כזה תנאי ואין‬ ‫למצוא דרך ליטול ריבית בדרך היתר‪.‬‬

‫כאן חשש לריבית‪.‬‬ ‫ואכן היתר זה היה חלק מה"היתר עיסקא"‬
‫שיסדו הגינת ורדים והיתר זה הונהג בארצות‬
‫אבל סובר השל"ה שאין כאן כל היתר להלואה‬ ‫המזרח‪( ,‬מובא בשו"ת גינת ורדים חלק יורה דעה‬
‫כעין הלואה בריבית‪ ,‬ולא כתרומת הדשן שלמד‬ ‫כלל ו' סימן ד') ובשטר ה"היתר עיסקא" היה כתוב‬