Page 415 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 415
מתנת תיביר משה טנק
שהמקבל מתחייב לשמור את הכסף מתחת לקרקע שהאחריות תהיה על המקבל בדומה להלואה
ואם יבטל תנאי זה הוא יישא בכל האחריות ,ומכיוון בריבית שהאחריות על הלווה ,כי הנותן יכול להתנות
שקשה לקיים את התנאי הזה היה ברור מראש עם המקבל תנאי שהוא בוודאי יעבור עליו וכאשר
שהמקבל יעבור על התנאי ,והתנאי לא נעשה אלא הוא יעבור על התנאי ישתנה מעמד ה"עיסקא"
למטרה זאת שהמקבל יבטל את התנאי והאחריות למצב שכולו באחריות המקבל ואילו ברווחים הם
ימשיכו להתחלק חצי חצי ,וכמבואר שבאופן כזה
תהיה עליו. אין כל בעיה הלכתית בכך שכל האחריות מוטלת
על המקבל מאחר שהסיבה שהאחריות עליו הינה
דעת השל"ה שאין היתר להערים! מחמת שהוא הפר את תנאי העסקה ומרצונו הוא
הכניס את עצמו למצב זה ,ולאחר שהאחריות תהיה
אבל השל"ה הקדוש בספרו שני לוחות הברית על המקבל יימצא שבמבחן התוצאה יהיה המצב
(מסכת חולין' ,משא ומתן באמונה') כתב שדברי
התוספות אינם אלא כשמתנה כן בלב שלם על של העיסקא זהה להלואה בריבית.
דעת האמת וכשהמלווה מעוניין בתנאי זה ,אבל מי
שיודע בבירור שהלווה לא מתכוון לעמוד בתנאי אך כמובן אין זה ממש הלואה בריבית כי הרי
ואינם מתנים כן אלא בכדי שיהיה זה ריבית בדרך אילו יתעקש המקבל ויעמוד בתנאי העיסקא
היתר על זה כתבה התורה באיסור ריבית "ויראת תישאר העסקה באחריות שניהם ומחמת זאת
מאלקך" ,והרבה דינים כיוצא בזה שההיתר דווקא אין כאן ריבית ,אבל הרי שניהם יודעים כי בדעת
בתמימות אבל אם כוונתו להערמה ענוש ייענש ,ועל המקבל לעבור על התנאי ואז יהיה זה ממש כעין
כן צריך זהירות גדולה כי לב האדם חומרי וצריך
האדם לקדש עצמו לקיים ואהבת את ה' אלקך בכל הלואה בריבית ,אך ללא כל חשש ונדנוד עבירה.
מאודך. חכמי הדורות השתמשו בהיתר זה
ולמדים אנו מדבריו של השל"ה שאין כל היתר ובתרומת הדשן (סימן ש"ב) אחר שהאריך
להשתמש עם דברי התוספות הללו כאופציה למצוא אפשרות להלואה כעין הלואה בריבית
להסכם המתיר הלואה בריבית ,אלא כל כוונת [והצעתו תובא להלן עלה ו'] הביא את דברי
התוספות אינה אלא שאם עשו כזה תנאי ברצינות התוספות הנזכרים ולמד מדבריהם שאין כל פגם
מחמת שהנותן לא היה מעונין לשים מעותיו על או זלזול בניסיון למצוא היתר להלואה כעין הלואה
קרן הצבי ולכן הוא דרש מהמקבל שישמור על בריבית ,כי הרי רואים אנו שהתוספות התירו
הכסף בשמירה המעולה ביותר ,ובכדי לחזק את להתנות תנאי ביניהם למרות שבוודאי אין דעת
דרישתו הוא סיכם עמו שהפרת תנאי ההסכם שניהם שיתקיים התנאי וכל מטרתם בתנאי רק כדי
תשית עליו את האחריות המלאה על הכסף,
וכתבו התוספות שמותר לעשות כזה תנאי ואין למצוא דרך ליטול ריבית בדרך היתר.
כאן חשש לריבית. ואכן היתר זה היה חלק מה"היתר עיסקא"
שיסדו הגינת ורדים והיתר זה הונהג בארצות
אבל סובר השל"ה שאין כאן כל היתר להלואה המזרח( ,מובא בשו"ת גינת ורדים חלק יורה דעה
כעין הלואה בריבית ,ולא כתרומת הדשן שלמד כלל ו' סימן ד') ובשטר ה"היתר עיסקא" היה כתוב