Page 410 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 410
משה 'ו ףנע ' -ח גשרי מתנת דנק
בכסף שלוקח כרצונו אך תמורת זה יקנה לנותן חלק בעסקיו ,ועל זה הם מתכוונים
כשאומרים שהכסף ניתן לעיסקא[ ,שו"ת אמרי יושר חלק א' סימן ק"ח].
כך היה עיקר התקנה
ודבר חידוש כתב בזה המהרש"ם (שו"ת מהרש"ם חלק ב' סימן רט"ז) שראה
בכתבי אב"ד בוטשאטש [המפורסם מחידושיו אשל אברהם על השולחן ערוך]
שכתוב שם שעיקר "תקנת מהר"ם" היתה שכל העסקים של המקבל יהיו משעובדים
לנותן העיסקא ,כלומר שהרעיון להקנות לנותן חלק בכל העסקים של המקבל איננו
רק כהצעה לפתרון עבור מי שלוקח הכסף להוצאות ביתו ,אלא שכך היתה עיקר
התקנה לשעבד את כל העסקים של המקבל לנותן העיסקא[ ,יתכן והמטרה בזה
היתה להקשות על המקבל להצהיר בשבועה שלא הרוויח כי צריך להצהיר כן לא
רק על הכסף הספציפי שלקח מהנותן אלא על כל עסקאותיו] ,ולפי דבריו בוודאי
אין כל בעיה להעביר את הכסף להוצאות שוטפות ,כי הרי שיעבד לו בתמורה את
כל עסקיו.
ההיתר לא מועיל לכולם
אך עדיין לא יועיל היתר זה לאדם שאין לו שום נכסים נושאי רווחים כי הרי אין
לו מה להקנות מנכסיו כתמורה למעות העיסקא ,אמנם גם במקרה כזה יש אומרים
שיועיל שייקנה לנותן חלק מדירתו כי הרי גם נדל"ן זה נכסים נושאי רווחים הן בגלל
היכולת להשכירם והן בגלל שערך הדירות מתייקר והרי זה כהשקעה[ ,וסברא דומה
לזה כתב בשו"ת מהרש"ם חלק ב' סוף תשובה רט"ז] ,אבל בשו"ת אמרי יושר חלק
א' סימן ק"ח חלק על סברה זו וטענתו שהרי הבית בפועל איננו עומד לרווחים אלא
לדיורים ולכן זה לא נחשב כהשקעה.
רווחים עקיפים
ובשו"ת שואל ומשיב (מהדורא קמא ,חלק ג' סימן ק"ס) העלה סברא מענינת
בנידון שבהתבוננות מעמיקה נבחין שגם ההוצאות השוטפות של הבית יכולת
להיחשב כ"השקעה" ,כי הרי אם לא יהיה אוכל לאכול ובגד ללבוש אין אפשרות
לעבוד ולהרוויח כסף ואם כן גם הקדשת הכסף להוצאות הבית זה השקעה נושאת
רווחים ,כי כשאני עובד הרווח הינו תוצאה של הצרכים הבסיסיים שרכשתי באמצעות
הכסף שקיבלתי!!!