Page 405 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 405
מתנת תיביר משה טמק
תביעה למימוש ההיתר עיסקא
ר' מנחם הודיע לבנק שאכן הוא יפרע מידית את חובו לבנק ,אך טענתו היא
שלא מוטל עליו לשלם אלא מחצית מהסכום ,ונימוקו הוא שמאחר וההלואה ניתנה
בכפוף להיתר עיסקא אם כן הרי הכסף לא ניתן בתורת הלואה אלא בתורת עיסקא,
ומשמעות הדברים הינה שחציו של הכסף ניתן כהלואה ואילו חציו ניתן כפיקדון ,כך
שהבנק ור' מנחם הם שותפים בעסקה שנעשתה עם הכסף דהיינו רכישת הדירה של
שמעון ,ומכיוון שהיתה זו עיסקת נפל והכסף ירד לטמיון ההפסד צריך להתחלק חצי
חצי בין הבנק לר' מנחם ,ולכן לא מוטל על ר' מנחם לפרוע לבנק אלא רק מחצית
מסכום ההלואה.
הקרן קיימת
זאת ועוד טוען ר' מנחם שמכיוון שמטרת ההלואה היתה רכישת הדירה ,ואם כי
הדירה לא נרכשה בשלמות אך מכיוון שהדירה מושכנה בתמורה לכסף הרי יש לר'
מנחם ולבנק בדירה זכויות חלקיות ואם כן עדיין הקרן קיימת ,ואף שכרגע כל עוד לא
סולק השעבוד של הדירה מחמת החוב הקודם לא ניתן לממש את המשכנתא של
הדירה עבור החוב הזה ,אך במציאות הקרן קיימת ובעתיד יתכן ויהיה ניתן לממש את
הזכויות במשכנתא ,וממילא אין כאן כל הפסד אלא רק צריך להתאזר בסבלנות עד
שיהיה ניתן לממש את המשכנתא ,ומאחר וההלואה היתה בהיתר עיסקא שמשמעותו
היא שהכסף ניתן כעיסקא והבנק הינו שותף להשקעה ,וכשותף לעסקים גם מהבנק
ניתן לדרוש להמתין בסבלנות עד מימושה של העיסקא כאשר יסולק השיעבוד של
הדירה ויהיה ניתן לגבות את הכסף מהדירה.
במקרה כזה לא ניתן לומר לר' מנחם שעליו להביא עדים ולהוכיח שהכסף ירד
לטמיון ,כי הרי הבנק מודע ללא כל ספק שהכסף הועבר לשמעון לצורך רכישת
הדירה ,ואף אין כל ספק שבפועל הדירה לא נקנתה כך שמקרה זה הינו מאותם מקרים
בהם יבוא לידי ביטוי העובדה שהיתר עיסקא אינו הלואה בריבית אלא עשיית הסכם
שותפות ,שאמנם בדרך כלל מחמת התנאים שסוכמו בין השותפים לא יהיה ניתן
להוכיח את הפסד הכסף ,וממילא במבחן התוצאה העיסקא זהה להלואה בריבית,
אך במקרים מסוג זה שהוכח ללא ספק שהכסף הופסד ,כאן יבוא לידי ביטוי ההגדרה
המשפטית של נטילת הכסף בהיתר עיסקא שאיננו הלואה בריבית אלא עיסקא
ושותפות ,ועל שני הצדדים לשאת בשווה בהפסדים.