Page 400 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 400
משה 'ו ףנע ' -ח גשרי מתנת דמק
בחזרה את כל הסכום שהלווה לו ,אבל בעסקה זו מכיוון שחצי מהקרן באחריותו של
הנותן ,לכן אם ירד כל הכסף לטמיון ייצא הנותן מופסד בחציה וככל שותפות ששני
הצדדים מתחלקים ברווחים ובהפסדים.
ולענין הרווח ההבדל ביניהם הוא ,שבהלואה בריבית המלווה מקבל סכום קצוב
כפי תנאי ההלואה ,מה שאין כן בעסקה המדוברת בה הנותן לא מקבל סכום קצוב,
אלא הוא מקבל מהרווחים של העסקה כפי חלקו בשותפות ,ומשמעות הדבר הוא
שהרווחים אינם קצובים מראש אלא תלויים בהיקף הרווח של העיסקה ,ואם לא יהיה
רווח אז הנותן ייצא בידיים ריקות.
"היתר עיסקא"
ולכן במשך השנים הועלו רעיונות שונים המכונים "היתר עיסקא" ,שהינם ניסיון
ליצור מצב מורכב שבו ההגדרה ההלכתית של הנתינה תהיה כעסקה הנזכרת שהינה
כשותפות בהשקעות ,אבל במבחן התוצאה תהיה עסקה זו זהה ככל הניתן להלואה
בריבית ,הן לענין הביטוח של הקרן ,והן לענין קביעת סכום קצוב לרווחים ,וכל זאת
כמובן ללא שיהיה בזה חלילה כל סרך של איסור ריבית ,אלא רווחים הנגזרים מכורח
ההסכם שבין השותפים בעיסקא.
וההיתר הנפוץ הינו ההיתר עיסקא שניתקן על ידי המהר"ם [מורינו הרב רבי
מענדל מקרקא זצ"ל ,שחי מעט אחרי ה"בית יוסף" והרמ"א] ,וכפי שמעיד הסמ"ע
בקונטרס הריבית (נדפס בשולחן ערוך בסוף הלכות ריבית) ,מתחילה תיקן המהר"ם
נוסח שנחלקו עליו בזה גדולי דורו ובראשם הגאון רבי מרדכי יפה זצ"ל הנודע בכינויו
בעל הלבושים [וכדלהלן עלה ז'] ,אך שוב חזר ותיקן נוסח שהתקבל אצל גדולי הדור,
ובשנת שס"ז התאספו גדולי רבני פולין ובראשם הסמ"ע והם ישבו לתקן כמה תקנות,
ולאחר שהם התוודעו למצב הכלכלי הקשה והקושי שהיה אז להשיג מחיה ,לכן הם
ראו צורך לאמץ את ה"היתר עיסקא" של המהר"ם זצ"ל ,להציל את העם מאיסור
ריבית ולמצוא עצה להלואה עם רווחים אך בדרך המותרת על פי התורה.
[ולהלן בחלקו השני של המאמר נציין עוד כמה עצות שהועלו במשך הדורות
לאפשר כעין הלואה בריבית אך בדרך היתר].
וכאמור הבסיס של ההיתר הינה העסקה הנזכרת (בעלה א') שיסודה מהגמרא
(בבא מציעא דף ק"ד עמוד ב') ,אלא שמהר"ם הוסיף בזה שני תיקונים שהמטרה
בהם היא ליצור מצב שבמבחן התוצאה יהיה בעסקה את היתרונות הקיימים בהלואה
