Page 403 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 403
מתנת תיביר משה זמק
יבוא המורה לידי מבוכה ,וכי הגדולים הנזכרים [כוונתו לסמ"ע והרבנים שישבו
באסיפה] קבעו בו מסמרות לברית מסורות ,לתת מחיה לבני ברית קבועה לדורות,
ואין בהם נפתל ועיקש ,רק כן דרכיהם דרכי נועם ,ואם ילעיגו על היתרם המוקצים
לשפלות שבעם ,קורא אני עליהם "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים
יכשלו בם".
וראה בשו"ת חתם סופר (חלק חושן משפט ,סוף סימן מ"ח) בעסקו שם בנדון
כיצד להשקיע כספי צדקה כגון מעות יתומים או מעות שנועדו להחזקת לומדי תורה,
ומסיים שם החתם סופר שאינו מבין מדוע שלא ישתמשו בהיתר של מהר"ם [כלומר
"היתר עיסקא"] שהוא דרך סלולה בלי פקפוק ,ואנו נוהגים להלוות כל כספי היתומים
שבידינו על דרך זאת.
וגם הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל (בספרו אמרי יושר חלק ב' סימן קצ"ב אות א')
מתבטא אודות ההיתר עיסקא "זה עצה קלה לכל בעל נפש".
אך בספר מעשה רב מובא בשם הגאון מווילנא "שאין היתר ברווחים כלל",
ובהוצאה המחודשת של מעשה רב כתוב שהגאון מווילנא התבטא ש"בית-דין של
מעלה אין מסכימים להיתרים".
"היתר עיסקא" כללי
ובשנת תרפ"ד הגה האדמו"ר מלובלין הגאון ר' עזריאל אייגר זצ"ל רעיון לשפר
את הנגישות ל"היתר עיסקא" על ידי עשיית "היתר עיסקא כללי" ,שמשמעותו הינו
שבמקום לחתום על היתר עיסקא בכל עסקה ועסקה ,יחתום כל סוחר פעם אחת על
מסמך "היתר עיסקא כללי" שבו מודיע הסוחר שכל עיסקאותיו מעתה ועד עולם יהיו
על פי "היתר עיסקא".
רעיון זה התקבל בתגובות מעורבות כאשר רבים מגדולי ישראל וביניהם הגאון
רבי מאיר אריק זצ"ל והאדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר זצ"ל ועוד ,אימצו את
הרעיון בהתלהבות ,ואילו הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל וחתנו הגאון רבי אהרון
קוטלר זצ"ל לא הסכימו עם עצה זו מתוך טענה ש"מסירת מודעה" מועילה דווקא
בנדרים וכדומה לזה שהם עניינים שבין אדם לעצמו ,אבל בעסקאות שהינם דברים
שבין אדם לחבירו בזה צריך להיות סיכום ספציפי ביני לבין חברי על כל עסקה שאני
חותם אתו.
