Page 408 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ח גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫בנק‬

‫החוב שחייב ר' מנחם לבנק יש בהתחייבות זאת מכשול של ריבית‪ ,‬כי הרי שמעון לווה‬
‫מר' מנחם ‪ ₪ 250,000‬והפירעון של החוב של שמעון לר' מנחם נעשה בזה ששמעון‬
‫ישלם לבנק את הקרן פלוס ריביות אותם חייב ר' מנחם לבנק‪ ,‬נמצא שר' מנחם מקבל‬

‫משמעון ריבית בעבור הכסף שהלווה לו‪.‬‬

‫והאפשרות למנוע בעיה זו הוא על ידי חתימת שטר היתר עיסקא בין ר' מנחם‬
‫לשמעון‪ ,‬ובגין כך יתאפשר לשמעון לשלם לבנק את הריביות שר' מנחם מחויב לבנק‪.‬‬

‫עלה ד'‬

‫הלואה שאיננה עבור השקעות‬

‫לכאורה כל ה"היתר עיסקא" יעיל כאשר מטרת נטילת הכסף הינה לצורך השקעה‪,‬‬
‫אבל כאשר הכסף הולך עבור ההוצאות השוטפות הרי אין כאן כל עסקה אלא שימוש‬
‫נזיל בכסף והיאך ניתן לחתום על דבר כזה בחוזה של "היתר עיסקא"‪ ,‬וכי יש כאן‬
‫השקעות או רווחים והפסדים‪ ,‬ולכאורה במקרה כזה חתימה על היתר עיסקא הינה‬

‫שקר מוחלט ומסמך זה מזויף מתוכו הוא?!‬

‫בעיה זאת מצויה בימינו כאשר החשבון בבנק מגיע למשיכת יתר מה שנקרא‬
‫אוברדרפט‪ ,‬כי כאשר יש לך מינוס בחשבון משמעותו היא שהבנק מלווה לך כסף‬
‫לתשלום על הכסף שנמשך עתה מחשבונך‪ ,‬והרי כסף זה אין לו כל זיקה להשקעות‬
‫אלא נועד לתשלומים על כל מיני הוצאות שוטפות של הבית‪ ,‬ומה יועיל לזה היתר‬

‫עיסקא?‬

‫ואכן באמת דעת רבים מן הפוסקים שבמקרים כגון אלו אין כל היתר ליטול הלואה‬
‫בריבית למרות שיש לך "היתר עיסקא"‪ ,‬כי היתר זה לא מועיל אלא להלוואות לצורך‬

‫השקעה נושאת רווחים ולא להוצאות שהכסף מתכלה בהם‪.‬‬

‫אך בספרי הפוסקים נאמרו כמה סברות להתיר ליטול הלואה בריבית גם כשאינה‬
‫לצורך השקעות‪.‬‬

‫"דברים שבלב אינם דברים"‬

‫יש הטוענים שאף שאין בכוונתך באמת להשקיע את הכסף אך כיוון שהנך חותם על‬
‫מסמך של "עיסקא" כוונותיך בזה הינם בגדר "דברים שבלב" שאינם דברים וממילא‬