Page 412 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 412
משה 'ו ףנע ' -ח גשרי מתנת ונק
רט"ז הניח המהרש"ם את דברי השואל ומשיב בצע"ג ,וכן רבים מהפוסקים חלקו על
סברתו וטענתם היא כי "השקעה למטרת רווחים" זה דווקא כשאני לוקח את הכסף
שקיבלתי ומשקיע אותו בעסק נושא רווחים ,אבל רווחים עקיפים אינם מחשיבים
את ההשקעה להשקעה נושאת רווחים[ ,שו"ת מהרש"ג חלק א' יו"ד סימן ד' ,ובספר
ערך ש"י על יורה דעה סימן קע"ז סעיף ז' ,ובספר הרי בשמים מהדורא בתרא סימן
קמ"ג ,ויעוין שו"ת תשורת שי סימן פ"ח ,ועוד].
נמנע ממנו למכור נכסים נושאי רווחים
ובספר נתיבות שלום כתב בשם הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל ,שגם החולקים
על השואל ומשיב וסבורים שרווחים עקיפים אינם מועילים להחשיב את פירעון החוב
להשקעה ,יתכן והם יודו שבאופן שלולא ההלואה הוא היה נאלץ למכור נכסים שיש לו
מהם רווחים או לשבור תכניות חיסכון ובזכות שהוא נטל כסף ב"היתר עיסקא" ופרע
את חובותיו נמנע ממנו הצורך למכור את נכסיו או לשבור תוכנית חיסכון ,באופן כזה
מה שהוא ירוויח מכאן והלאה מהנכסים הללו הרי הם כרווחים ישירים של מעות אלו
ואין הדבר נחשב לרווחים עקיפים ,כי הרי הכסף שנטל בהיתר עיסקא הוא הוא הכסף
שמאפשר לו להמשיך את קיום עסקיו!
לאור סברת הגרי"ש אלישיב זצ"ל אנו יכולים להתיר ליטול את הכסף להוצאות
השוטפות באמצעות "היתר עיסקא" למי שיש לו ברשותו נכסים נושאי רווחים או
תכניות חיסכון ,אך גם היתר זה לא יועיל למי שאין לו כל נכסים נושאי רווחים ואין לו
גם תכניות חיסכון.
סוף דבר הרבה דיו נשפך בנידון האם אפשר להשתמש בהיתר עיסקא
עבור הוצאות שוטפות וגלגול חובות ובפרט למי שאין לו נכסים אחרים
נושאי רווחים ,ולכן רבים מהפוסקים הורו להימנע מלהשתמש ב"היתר
עיסקא" כאשר אין מטרת ההלואה להשקעה.
