Page 416 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 416
משה 'ו ףנע ' -ח גשרי מתנת קס
מטרת הקנס הינו לבטח את הכסף שדבריהם הם עצה להלואה כעין הלואה בריבית,
וכדברי תרומת הדשן עולה ממשמעות דברי
אך טוען החזון איש שלא בכל מקרה שהמקבל
הפר את תנאי העסקה ניתן לקנסו ולהטיל עליו את המרדכי ותשובות מיימוניות הנזכרים לעיל.
כל האחריות על נזקים עתידיים ,אלא עלינו להבחין
על מה תקנוס אותו?!
בין שלושה סוגים של תנאי:
ובחזון איש (יורה דעה סימן ע"ז אות א') הבין
א .שהנותן אומר למקבל שאם הוא יאכל ענבים בדברי התוספות שטעם ההיתר הוא שמאחר
שוב כל האחריות תהיה עליו ,תנאי כזה שאין לו והנותן מעונין להבטיח את הקרן לכן הוא מתנה עם
כל שייכות לעיסקא בוודאי אין כל היתר לקבוע המקבל שאם לא יישמע להוראות הוא יישא לבדו
באחריות ,וסיכום זה הוא כעין קנס שמטיל הנותן
שאם המקבל יפר אותו האחריות תהיה עליו. על המקבל בכדי שיעמוד בתנאי ההסכם וכל ההיתר
להטלת כל האחריות על המקבל היא רק באמצעות
ב .אבל יש תנאים שהינם קשורים למהות העסקה הטלת קנס ,ועל כן פשוט לחזון איש שאין כל
ואף ניתן לקבוע בוודאות שלולא שהמקבל הפר אפשרות להשתמש עם ההיתר של תוספות
את התנאי לא היה קורה הנזק ,וכגון שהנותן במקרה שהם יודעים מראש שהמקבל יעבור על
דרש שהכסף יושקע בסוג מסוים של מניות התנאי וכל המטרה של התנאי אינו אלא כאפשרות
והוא השקיע בסוג אחר והמניות שבהם השקיע להגיע למצב שהאחריות תהיה על המקבל ,כי הרי
ירדו מערכם ולעומת זאת המניות שהנותן דרש אם באמת לא אכפת לנותן שהמקבל יעבור על
שישקיע שם דווקא התחזקו ,במקרה כזה יש התנאי ואדרבה כל מה שהוא עושה את התנאי
הגיון לחייב את המקבל כי הרי לולא ששינה זה רק בכדי שהמקבל יעבור על התנאי ויישא בכל
מדרישת הנותן לא היה קורה הנזק ,אך החזון האחריות אם כן מה שייך לקנוס את המקבל על
איש טוען שאף במקרה כזה לא ניתן לחייב את הפרת התנאי הרי אדרבה הנותן מעוניין שהוא יבטל
הנותן כי הרי לא היה ניתן לצפות מראש אלו את התנאי ,ולכן סבור החזון איש שרק במקרה
מניות יעלה ערכם ואלו מניות יופחת ערכם שהנותן לא מעונין שהמקבל יעבור על התנאי אז
ולכן לא ניתן להטיל את האחריות על המקבל. מותר לקבוע שאם הוא יעבור על התנאי הוא ייקנס,
אבל אם הנותן מעונין שהמקבל יעבור על התנאי
ג .אך לטענת החזון איש דברי התוספות נסובו רק אין כל היתר להתנות שכאשר הוא יעבור על התנאי
על מקרה שהנותן התנגד שהמקבל ייטול סיכון
מסוים והוא עבר על דבריו והסתכן אז ניתן הוא יישא לבדו באחריות.
להטיל עליו את כל האחריות מכיוון שכאשר
עושה צעד שיש בו סיכון כזה היה ראוי אך שוב הוכיח החזון איש מההגהות מיימוניות
שיחשוש מראש לתוצאות של מעשיו ,וכגון הנזכר שלא כדבריו אלא שמותר להתנות כך גם
אם הנותן דרש שהכסף יושקע רק באגרות חוב באופן שכוונת שניהם שהמקבל יעבור על התנאי
ממשלתיות ולא במניות שבהם הסיכון גבוה ולכן החזון איש חוזר בו ומתיר לעשות את התנאי
יותר והמקבל עבר והשקיע את הכסף במניות,
רק באופנים כאלו ניתן להטיל את כל האחריות גם באופן כזה.