Page 418 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 418
משה 'ו ףנע ' -ח גשרי מתנת בסק
הונאה והורה לתלמידיו את דרכי הרמאות] אוי לי אם אומר אוי לי אם לא
אומר ,אם אומר שמא ילמדו הרמאים [שיטות חדשות כיצד לרמאות],
ואם לא אומר [וממילא התלמידים לא יהיו בקיאים בדרכי הרמאים] שמא
יאמרו הרמאים אין תלמידי חכמים בקיאים במעשה ידינו ,איבעיא להו
אמרה או לא אמרה [כיצד הכריע בסופו של דבר רבן יוחנן בן זכאי את
התלבטותו] ,אמר רב שמואל בר רב יצחק אמרה ,ומהאי קרא אמרה [הוא
אכן לימדם ולמד את הנהגתו מפסוק זה] כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו
בה ופושעים יכשלו בם" ,ובעקבותיו צעד התרומת הדשן ופרסם מפני
צורך השעה עצה להלואה בריבית בדרך היתר ,ולא חשש מאלו שמחמת
כן יבואו לזלזל באיסור ריבית.
ולאחר הקדמה זאת מאריך התרומת הדשן לפרט את הצעתו
ולבססה מהמקורות ,אך בסוף דבריו צמצם תרומת הדשן את ההיתר כך
שעדיין המרחק רב בין הלואה באמצעות היתר זה לבין הלואה בריבית,
אך מכיוון שיסודות ההיתר של התרומת הדשן הם אלו ששימשו כבסיס
ושורש להיתר עיסקא המפורסם שהארכנו בו (לעיל עלה ב') לכן ישנה
חשיבות מיוחדת להביא את דבריו.
אסור מחמת איסור הלואה בריבית ,וייחדנו לנושא השכרת מעות
זה מאמר נפרד].
בגמרא בבא מציעא (דף ס"ט עמוד ב') מסופר
נטילת אחריות על רב חמא שהיתה לו עצה פשוטה להלוות בריבית
בדרך היתר ,כי הוא סבר שאמנם התורה אסרה
ופירשו התוספות (ד"ה אוגר) שרב חמא היה ליטול תמורה על כך שאני מלווה כסף לחברי אבל
מקבל עליו את האחריות באם יארע אונס לכסף התורה לא אסרה להשכיר את הכסף בתמורה
ולכן הוא סבר שמותר לו להשכיר את המעות ,וכמו לתשלום ,וכשם שמותר להשכיר את חפציי כך
שהארכנו לבאר בעלה א' שהחילוק בין הלואה מותר להשכיר את כספי כי הרי אינני מלווה את
לפיקדון הוא שבהלואה אם יקרה נזק לכסף הלווה המעות אלא משכיר אותם ,אך לאחר שרב חמא
יופסד ואילו בפיקדון אם קורה נזק [שאיננו בכלל הפסיד את כל כספו הוא הבין שהיתה לו טעות
חובת השמירה של השומר כגון אם הכסף נגנב ואף השכרת מעות כלולה באיסור להלוות בריבית,
באונס] ההפסד על המפקיד ,ולכן מכיוון שרב חמא [והגמרא שם מנסה להבין מה באמת ההבדל
קיבל על עצמו שאם יארע אונס לכסף הוא יהיה בין לקיחת תמורה על השכרת חפצים שזה דבר
המפסיד לכן הוא סבר שאין זה הלואה אלא השכרה לגיטימי ובין נטילת תמורה על השכרת מעות שזה