Page 418 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 418

‫משה‬  ‫'ו ףנע ‪' -‬ח גשרי‬                         ‫מתנת‬                        ‫בסק‬

‫הונאה והורה לתלמידיו את דרכי הרמאות] אוי לי אם אומר אוי לי אם לא‬
‫אומר‪ ,‬אם אומר שמא ילמדו הרמאים [שיטות חדשות כיצד לרמאות]‪,‬‬
‫ואם לא אומר [וממילא התלמידים לא יהיו בקיאים בדרכי הרמאים] שמא‬
‫יאמרו הרמאים אין תלמידי חכמים בקיאים במעשה ידינו‪ ,‬איבעיא להו‬
‫אמרה או לא אמרה [כיצד הכריע בסופו של דבר רבן יוחנן בן זכאי את‬
‫התלבטותו]‪ ,‬אמר רב שמואל בר רב יצחק אמרה‪ ,‬ומהאי קרא אמרה [הוא‬
‫אכן לימדם ולמד את הנהגתו מפסוק זה] כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו‬
‫בה ופושעים יכשלו בם"‪ ,‬ובעקבותיו צעד התרומת הדשן ופרסם מפני‬
‫צורך השעה עצה להלואה בריבית בדרך היתר‪ ,‬ולא חשש מאלו שמחמת‬

                                            ‫כן יבואו לזלזל באיסור ריבית‪.‬‬

‫ולאחר הקדמה זאת מאריך התרומת הדשן לפרט את הצעתו‬
‫ולבססה מהמקורות‪ ,‬אך בסוף דבריו צמצם תרומת הדשן את ההיתר כך‬
‫שעדיין המרחק רב בין הלואה באמצעות היתר זה לבין הלואה בריבית‪,‬‬
‫אך מכיוון שיסודות ההיתר של התרומת הדשן הם אלו ששימשו כבסיס‬
‫ושורש להיתר עיסקא המפורסם שהארכנו בו (לעיל עלה ב') לכן ישנה‬

                                      ‫חשיבות מיוחדת להביא את דבריו‪.‬‬

‫אסור מחמת איסור הלואה בריבית‪ ,‬וייחדנו לנושא‬               ‫השכרת מעות‬
                              ‫זה מאמר נפרד]‪.‬‬
                                              ‫בגמרא בבא מציעא (דף ס"ט עמוד ב') מסופר‬
           ‫נטילת אחריות‬                       ‫על רב חמא שהיתה לו עצה פשוטה להלוות בריבית‬
                                              ‫בדרך היתר‪ ,‬כי הוא סבר שאמנם התורה אסרה‬
‫ופירשו התוספות (ד"ה אוגר) שרב חמא היה‬         ‫ליטול תמורה על כך שאני מלווה כסף לחברי אבל‬
‫מקבל עליו את האחריות באם יארע אונס לכסף‬       ‫התורה לא אסרה להשכיר את הכסף בתמורה‬
‫ולכן הוא סבר שמותר לו להשכיר את המעות‪ ,‬וכמו‬   ‫לתשלום‪ ,‬וכשם שמותר להשכיר את חפציי כך‬
‫שהארכנו לבאר בעלה א' שהחילוק בין הלואה‬        ‫מותר להשכיר את כספי כי הרי אינני מלווה את‬
‫לפיקדון הוא שבהלואה אם יקרה נזק לכסף הלווה‬    ‫המעות אלא משכיר אותם‪ ,‬אך לאחר שרב חמא‬
‫יופסד ואילו בפיקדון אם קורה נזק [שאיננו בכלל‬  ‫הפסיד את כל כספו הוא הבין שהיתה לו טעות‬
‫חובת השמירה של השומר כגון אם הכסף נגנב‬        ‫ואף השכרת מעות כלולה באיסור להלוות בריבית‪,‬‬
‫באונס] ההפסד על המפקיד‪ ,‬ולכן מכיוון שרב חמא‬   ‫[והגמרא שם מנסה להבין מה באמת ההבדל‬
‫קיבל על עצמו שאם יארע אונס לכסף הוא יהיה‬      ‫בין לקיחת תמורה על השכרת חפצים שזה דבר‬
‫המפסיד לכן הוא סבר שאין זה הלואה אלא השכרה‬    ‫לגיטימי ובין נטילת תמורה על השכרת מעות שזה‬
   413   414   415   416   417   418   419   420   421   422   423