Page 423 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה זסק‬

‫ומחמת הטענות הללו דוחה 'בעל הלבושים'‬ ‫היתר לקבוע שרק אנשים מסוימים יהיו הנאמנים‬
‫את תקנתו של המהר"ם‪ ,‬ואף המהר"ם חזר בו‬ ‫ואם הם לא ידעו להעיד שהוא לא הרוויח הוא יחויב‬
‫ותיקן שאכן רק על הקרן יוחלט על נאמנים‪ ,‬ובאשר‬
‫לרווחים תיקן המהר"ם שהמקבל יהיה נאמן רק‬ ‫לשלם את סכום היעד שנקבע מראש‪.‬‬
‫בשבועה חמורה ואם לא ירצה להישבע הוא יצטרך‬
‫לשלם כסף כפדיון לשבועה [וכמו שביארנו זאת‬ ‫ו'בעל הלבושים' מנמק את החילוק שבין‬
‫הקרן לרווחים בכמה הסברים‪:‬‬
‫בעלה ב']‪ ,‬והיתר זה פשט בכל ישראל‪.‬‬
‫א‪ .‬ראשית טוען 'בעל הלבושים' שאין כל‬
‫עדים הבקיאים בטיב משא ומתן‬ ‫אפשרות להציב מראש יעד לרווחים ורק נביא‬
‫יכול להגיד שהרווח יהיה ‪ $2,000‬וממילא על מה‬
‫ובתוך דבריו מתייחס 'בעל הלבושים' לטעות‬ ‫מתבסס הנותן כשתובע את המקבל "תן לי את‬
‫נוספת שהיתה נפוצה בזמנו בהבנת דברי התרומת‬ ‫ה‪ $2,000-‬שהרווחת" וכי מנין לו שכך הרוויח‪ ,‬וזה‬
‫הדשן שכתב כדוגמא לעדים שיהיו הנאמנים את הרב‬ ‫שונה מהתביעה על הקרן שהנותן יודע בוודאות‬
‫והש"ץ‪ ,‬והיו שטעו וסברו שכוונת התרומת הדשן‬ ‫שהוא הביא למקבל את ה‪ $10,000-‬והוא דורש‬
‫לתת כדוגמה עדים שאינם מתעסקים במסחר כך‬
‫שהסיכוי שיתאפשר להם להעיד יהיה בלתי סביר‪,‬‬ ‫שכספו יוחזר אליו‪.‬‬
‫ולכן נהגו האנשים שהשתמשו בהיתר של התרומת‬
‫הדשן לסכם על שני עדים שהאחד גר בסוף העולם‬ ‫ב‪ .‬עוד טוען 'בעל הלבושים' שזה דבר רחוק‬
‫במזרח והשני בסוף העולם במערב שדבר נמנע‬ ‫מאד שאדם יוכל להעיד כמה כסף חבירו הרוויח‪,‬‬
‫הוא שהם ידעו מההפסד‪ ,‬ועל זאת כותב הלבוש‬ ‫ולכן כאשר הם מסכמים שרק פלוני ופלוני יהיו‬
‫שהעושים כך מתירים לעצמם איסורים מהתורה כי‬ ‫נאמנים הרי זה כאילו סיכמו במפורש שאף אחד‬
‫לא זו היתה כוונתו של התרומת הדשן בכך שנקט‬ ‫לא יהיה נאמן ותהיה מוכרח לשלם לי ריבית‪ ,‬וזאת‬
‫לדוגמא את הרב והש"ץ‪ ,‬אלא כוונתו היתה לומר‬ ‫בשונה מהקרן שמצוי שאנשים יודעים שהשקעתו‬
‫שמועיל תנאי דווקא על אנשים מלומדים כמו הרב‬ ‫של חבירו ירדה לטמיון ולכן ניתן להחליט שרק‬
‫והש"ץ שיש להם קצת ידיעה בעניני משא ומתן‪,‬‬
‫אבל אם התנאי היה על אנשים שאינם יודעים כלל‬ ‫אנשים מסוימים יהיו הנאמנים על כך‪.‬‬
‫בענייני משא ומתן וממילא כמעט ולא קיים סיכוי‬
‫שיהיה באפשרותם להעיד בנושא‪ ,‬וזה בוודאי אסור‬ ‫ג‪ .‬וסברא שלישית טוען 'בעל הלבושים' שהרי‬
‫כי זה כמו שיתנו ביניהם שהלווה לא יהיה נאמן‬ ‫פעמים רבות הנותן עצמו מודע לכך שהמקבל‬
‫כלל שהרי זה כריבית גמורה‪ ,‬וכן נקטו בהבנת דברי‬ ‫הפסיד את הכסף אלא שבכל אופן הוא רשאי‬
‫התרומת הדשן הסמ"ע (בקונטרס הריבית אות ח')‪,‬‬ ‫לתבוע את המקבל לשלם לו את הכסף כל זמן שלא‬
‫יעידו על כך הנאמנים‪ ,‬ואין בתביעה זו גזל כי יש‬
‫והט"ז (בסימן קס"ז)‪.‬‬ ‫כאן סיכום מראש שהוא לא יהיה נאמן ומשמעותו‬
‫של הסיכום הזה הוא כעין מחילה‪ ,‬אך זה שייך רק‬
‫ומסיים 'בעל הלבושים' את דבריו ואומר "סוף‬ ‫על הקרן כי הרי אדם רשאי למחול על כספו אבל‬
‫דבר הכל הולך אחר החיתום ועיננו רואות שכולם‬ ‫על ריבית אין אדם רשאי לתת לשני ריבית מחמת‬
‫שמוחל לו על כך כי הרי התורה אסרה לתת לשני‬

‫ריבית‪.‬‬