Page 425 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 425

‫מתנת תיביר משה טסק‬

‫אבל האמת היא שמלכתחילה ההלואה היתה על‬          ‫המלווה מקבל מהלווה את סכום ההחכרה שהינו‬
‫דעת כן שהלווה יחזור ויחכור מהמלווה את הקרקע‬                                       ‫רווח קצוב‪.‬‬

                  ‫ואין כאן אלא ריבית מוחלטת‪.‬‬   ‫ולדוגמא ראובן לווה משמעון ‪ $10,000‬והוא‬
                                               ‫העמיד לשמעון דונם אדמה שפירותיה יהיו לשמעון‬
‫אבל הרמב"ם (פרק ה' מהלכות מלווה ולווה‬          ‫ובכדי שנטילת הפירות לא תהיה ריבית לכן שמעון‬
‫הלכה ט"ו) נוקט שבאמת אין כאן ריבית אך חכמים‬    ‫מנכה לראובן מהחוב ‪ $500‬על כל שנה‪[ ,‬יעויין‬
‫אסרו זאת משום שיש כאן הערמת ריבית‪ ,‬כלומר‬       ‫שולחן ערוך סימן קע"ב] אך מכיוון שעדיין שמעון‬
‫שניכר לכל שמטרתה של עסקה זו הינה נטילת‬         ‫חושש משנת בצורת שבמקרה כזה הקרקע לא‬
‫ריבית עבור ההלואה‪ ,‬וכדברי הרמב"ם סבורים גם‬     ‫תניב פירות ויהיה לו הפסדים לכן חוזר ראובן וחוכר‬
‫הרמב"ן (בבא מציעא ס"ז עמוד א') והרשב"א (בבא‬    ‫משמעון את הקרקע ב‪ $1,000-‬לשנה‪ ,‬ומשמעות‬
                                               ‫הדברים הינה שמעתה שמעון בטוח שהוא ירוויח‬
                         ‫מציעא ס"ח עמוד א')‪.‬‬   ‫על כל שנה ‪ $500‬כי הרי הוא מקבל מראובן על כל‬
                                               ‫שנה ‪ $ 1,000‬דמי חכירה ומנגד הוא מנכה לו מהחוב‬
       ‫קניית הרווחים בעיסקא‬                    ‫רק ‪ ,$500‬נמצא שבמבחן התוצאה אנשי נרש היו‬
                                               ‫מרווחים מההלואה ממש כמו בהלואה בריבית‪ ,‬כי‬
‫ובט"ז (סימן קע"ז ס"ק י"ב) למד מדברי הגמרא‬      ‫הרי שמעון שהלווה לראובן ‪ $10,000‬הינו מובטח‬
‫הללו לאסור משום הערמת ריבית רעיון קצת‬
‫שונה‪ ,‬והוא מתייחס למקרה שאחד נתן לחברו‬                                ‫על רווח של ‪ $500‬לשנה‪.‬‬
‫כסף ב'עיסקא' כלומר שחצי מהכסף יהיה מלווה‬
‫וחצי פיקדון וגם ברווחים הם יתחלקו חצי חצי‬                  ‫דחיית ההיתר‬
‫[וכנזכר לעיל עלה א']‪ ,‬אך הנותן שחושש שהעסקה‬
‫לא תניב רווחים לכן הוא מוכר בחזרה את חלקו‬      ‫ולכאורה אין כאן כל מעשה אסור כי הרי‬
‫בעסקה למקבל כך שמעתה כל הרווחים יהיו של‬        ‫כמבואר בהלכה מותר לקבל בתמורה להלואה‬
‫המקבל בתמורה לסכום קבוע והתועלת של הנותן‬       ‫משכנתא בנכייתא‪ ,‬ואם כן אין כל פגם בזה שראובן‬
‫הינה שהוא יודע שבין אם העסקה תניב רווחים ובין‬  ‫העמיד לשמעון את האדמה אם שמעון מנכה לו‬
‫אם לא בכל מקרה הוא יקבל לכיסו רווח קבוע היינו‬  ‫בתמורה לכך מהחוב‪ ,‬ואפילו שהוא ניכה לו רק‬
‫הסכום שמשלם לו המקבל כתמורה לקניית חלק‬         ‫סכום מועט אין בכך כל בעיה‪ ,‬וכמבואר בשולחן‬
                                               ‫ערוך (סימן קע"ב סעיף א')‪ ,‬ומה שראובן חזר וחכר‬
                              ‫הנותן שבעסקה‪.‬‬    ‫משמעון בחזרה את הקרקע גם אין סיבה שיהיה‬

‫ולכאורה אין כאן כל פגם כי הרי לקיחת כסף‬                                           ‫בזה איסור‪.‬‬
‫בתורת עיסקא הרי זה מותר על פי ההלכה‪ ,‬ואדרבה‬
‫תקנת חכמים היא [וכמבואר בעלה א']‪ ,‬וגם העובדה‬   ‫אך הגמרא טוענת שאין לעשות כן‪ ,‬וכן נפסק‬
‫שהמקבל חוזר ורוכש מהנותן את חלקו בעיסקה הרי‬    ‫להלכה (סימן קס"ד סעיף א') ושיטת רש"י היא‬
‫זו תופעה נורמטיבית בשוק וכמו שכתבנו בתחילת‬     ‫שדבר זה הינו ריבית קצוצה‪ ,‬ומסביר הנימוקי יוסף‬
‫הדברים שתופעה נפוצה היא בעולם המסחר‬            ‫(דף ל"ט עמוד א' בדפי הרי"ף) שסברת רש"י הינה‬
‫שהאחד קונה מחברו זכויות או בעלות שיש בהם‬       ‫שאנו אומרים שכל העיסקה הזאת אינה אלא בפה‬
‫פוטנציאל לרווח ומאידך סיכון להפסדים‪ ,‬ומכיוון‬
   420   421   422   423   424   425   426   427   428   429   430