Page 425 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 425
מתנת תיביר משה טסק
אבל האמת היא שמלכתחילה ההלואה היתה על המלווה מקבל מהלווה את סכום ההחכרה שהינו
דעת כן שהלווה יחזור ויחכור מהמלווה את הקרקע רווח קצוב.
ואין כאן אלא ריבית מוחלטת. ולדוגמא ראובן לווה משמעון $10,000והוא
העמיד לשמעון דונם אדמה שפירותיה יהיו לשמעון
אבל הרמב"ם (פרק ה' מהלכות מלווה ולווה ובכדי שנטילת הפירות לא תהיה ריבית לכן שמעון
הלכה ט"ו) נוקט שבאמת אין כאן ריבית אך חכמים מנכה לראובן מהחוב $500על כל שנה[ ,יעויין
אסרו זאת משום שיש כאן הערמת ריבית ,כלומר שולחן ערוך סימן קע"ב] אך מכיוון שעדיין שמעון
שניכר לכל שמטרתה של עסקה זו הינה נטילת חושש משנת בצורת שבמקרה כזה הקרקע לא
ריבית עבור ההלואה ,וכדברי הרמב"ם סבורים גם תניב פירות ויהיה לו הפסדים לכן חוזר ראובן וחוכר
הרמב"ן (בבא מציעא ס"ז עמוד א') והרשב"א (בבא משמעון את הקרקע ב $1,000-לשנה ,ומשמעות
הדברים הינה שמעתה שמעון בטוח שהוא ירוויח
מציעא ס"ח עמוד א'). על כל שנה $500כי הרי הוא מקבל מראובן על כל
שנה $ 1,000דמי חכירה ומנגד הוא מנכה לו מהחוב
קניית הרווחים בעיסקא רק ,$500נמצא שבמבחן התוצאה אנשי נרש היו
מרווחים מההלואה ממש כמו בהלואה בריבית ,כי
ובט"ז (סימן קע"ז ס"ק י"ב) למד מדברי הגמרא הרי שמעון שהלווה לראובן $10,000הינו מובטח
הללו לאסור משום הערמת ריבית רעיון קצת
שונה ,והוא מתייחס למקרה שאחד נתן לחברו על רווח של $500לשנה.
כסף ב'עיסקא' כלומר שחצי מהכסף יהיה מלווה
וחצי פיקדון וגם ברווחים הם יתחלקו חצי חצי דחיית ההיתר
[וכנזכר לעיל עלה א'] ,אך הנותן שחושש שהעסקה
לא תניב רווחים לכן הוא מוכר בחזרה את חלקו ולכאורה אין כאן כל מעשה אסור כי הרי
בעסקה למקבל כך שמעתה כל הרווחים יהיו של כמבואר בהלכה מותר לקבל בתמורה להלואה
המקבל בתמורה לסכום קבוע והתועלת של הנותן משכנתא בנכייתא ,ואם כן אין כל פגם בזה שראובן
הינה שהוא יודע שבין אם העסקה תניב רווחים ובין העמיד לשמעון את האדמה אם שמעון מנכה לו
אם לא בכל מקרה הוא יקבל לכיסו רווח קבוע היינו בתמורה לכך מהחוב ,ואפילו שהוא ניכה לו רק
הסכום שמשלם לו המקבל כתמורה לקניית חלק סכום מועט אין בכך כל בעיה ,וכמבואר בשולחן
ערוך (סימן קע"ב סעיף א') ,ומה שראובן חזר וחכר
הנותן שבעסקה. משמעון בחזרה את הקרקע גם אין סיבה שיהיה
ולכאורה אין כאן כל פגם כי הרי לקיחת כסף בזה איסור.
בתורת עיסקא הרי זה מותר על פי ההלכה ,ואדרבה
תקנת חכמים היא [וכמבואר בעלה א'] ,וגם העובדה אך הגמרא טוענת שאין לעשות כן ,וכן נפסק
שהמקבל חוזר ורוכש מהנותן את חלקו בעיסקה הרי להלכה (סימן קס"ד סעיף א') ושיטת רש"י היא
זו תופעה נורמטיבית בשוק וכמו שכתבנו בתחילת שדבר זה הינו ריבית קצוצה ,ומסביר הנימוקי יוסף
הדברים שתופעה נפוצה היא בעולם המסחר (דף ל"ט עמוד א' בדפי הרי"ף) שסברת רש"י הינה
שהאחד קונה מחברו זכויות או בעלות שיש בהם שאנו אומרים שכל העיסקה הזאת אינה אלא בפה
פוטנציאל לרווח ומאידך סיכון להפסדים ,ומכיוון