Page 420 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ח גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫דסק‬

‫המאפיינים הללו מעניקים למלווים בריבית את‬ ‫יהיה זה ריבית האסורה מהתורה‪ ,‬אבל בוודאי שגם‬
‫הביטחון בריווחיהם‪ ,‬ולכן אמנם בהיתר הנזכר קוצץ‬ ‫אם המלווה יקבל על עצמו את כל האחריות עדיין‬
‫המלווה שכר קבוע על ההלואה ויש לו את היתרון‬ ‫יש כאן פעולה הנראית כנטילת ריבית ויהיה אסור‬
‫הראשון‪ ,‬אך אחר שבכדי שיהיה לו היתר לכך עליו‬
‫לקבל על עצמו את כל האחריות אם כן עדיין אין‬ ‫לעשות כן מדרבנן‪.‬‬
‫זה דומה להלואה בריבית מחמת היתרון השני‬
‫פסק ההלכה‬
‫שבהלואה בריבית ששם כל האחריות על הלווה‪.‬‬
‫אבל הרמ"א (בחיבורו דרכי משה על דברי‬
‫ומפני כך הוסיף התרומת הדשן עוד פרט‬ ‫הטור בשם רבינו ישעיה) מציין שישנם ג' שיטות‬
‫בתנאים שבין המלווה ללווה מה שירוקן את‬ ‫בהיתר זה‪ :‬א‪ .‬התרומת הדשן מתיר נטילת ריבית‬
‫המשמעות לעובדה שהמלווה קיבל על עצמו‬ ‫אם המלווה מקבל על עצמו את כל האחריות‪.‬‬
‫את האחריות‪ ,‬ושוב הלואה זו תהיה זהה להלואה‬ ‫ב‪ .‬הריב"ש אוסר נטילת ריבית אף במקרה כזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ודעת המהרי"ק המחלק בין ריבית האסורה‬
‫בריבית בשני המאפיינים שלה‪.‬‬ ‫מהתורה שבמקרה זה אין להתיר אף אם המלווה‬
‫יקבל על עצמו את כל האחריות לעומת זאת בריבית‬
‫וזאת היא הצעתו של התרומת הדשן שהמלווה‬ ‫שאיסורה רק מדרבנן בזה יש להתיר אם שהמלווה‬
‫יתנה עם הלווה שלא יהיה נאמן לומר שהנזק לא‬ ‫מקבל על עצמו את כל האחריות‪ ,‬וכך הוא נוקט‬
‫הגיע מחמת פשיעתו אלא רק כאשר רב העיר‬
‫והש"ץ יעידו על כך‪ ,‬ומאחר ובמקרה שהנזק יהיה‬ ‫להלכה‪.‬‬
‫מחמת פשיעתו של הלווה אין זה כלול באחריותו‬
‫של המלווה והלווה שפשע הוא נושא באחריות‬ ‫ואכן בשולחן ערוך (סימן קע"ז סעיף ו') נפסק‬
‫על הנזקים שיקרו מחמת הפשיעה‪ ,‬מעתה כאשר‬ ‫לאסור נטילת ריבית גם אם המלווה מקבל על‬
‫המלווה יתבע את הלווה לפרוע את חובו והלווה‬ ‫עצמו את כל האחריות‪ ,‬והרמ"א חולק עליו וכותב‬
‫יטען שקרה נזק ומכיוון שהמלווה קיבל עליו את‬ ‫שריבית דרבנן מותרת אם המלווה מקבל על‬
‫האחריות אני פטור לשלם‪ ,‬יטען כנגדו המלווה‬ ‫עצמו את כל האחריות‪ ,‬אך הש"ך (ס"ק כ') מאריך‬
‫שיוכיח לו שהנזק לא קרה מחמת פשיעת הלווה‬ ‫בעניין ומסקנתו להתיר זאת אף בריבית שאיסורה‬
‫והרי אם הנזק קרה מחמת פשיעת הלווה עליו‬
‫לשלם ולא תהיה ללווה שום אפשרות להטיל על‬ ‫מהתורה‪ ,‬וכן דעת הט"ז (ס"ק י"ב)‪.‬‬
‫המלווה את האחריות עד שיוכיח זאת באמצעות‬
‫עדותם של רב העיר והש"ץ‪ ,‬וכל זמן שלא יצליח‬ ‫הצעת התרומת הדשן‬
‫להוכיח זאת הוא יצטרך לפרוע למלווה את כל‬
‫חובו‪ ,‬ואכן הסיכויים שהרב והש"ץ ידעו להעיד‬ ‫והנה אף לשיטות המתירות ליטול ריבית אם‬
‫המלווה מקבל על עצמו את כל האחריות עדיין אי‬
‫בעבורו הינם סיכויים רחוקים‪.‬‬ ‫אפשר להחשיב זאת כעצה לנטילת ריבית בדרך‬
‫היתר‪ ,‬כי כמו שהסברנו לעיל עלה ב' ישנם שני‬
‫מעתה יימצא שבמבחן התוצאה תהיה הלואה‬ ‫מאפיינים להלואה בריבית‪ ,‬א‪ .‬נטילת שכר קצוב‬
‫זו זהה להלואה בריבית בשני המאפיינים שלה‪ ,‬כי‬ ‫שאיננו כבול להיקף הרווחים של הלווה‪ .‬ב‪ .‬העובדה‬
‫שהאחריות היא על הלווה ולא על המלווה‪ ,‬ושתי‬