Page 417 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 417
מתנת תיביר משה אסק
לכל הדעות אין היתר להתיר נטילת רווחים על המקבל כי במקרה כזה ההתנאה איננה רק
באמצעות הערמה ,וכמפורש בתרומת הדשן תנאי שלא תשנה מדעתי ,אלא רצון של הנותן
וצוטט בש"ך (שולחן ערוך יורה דעה סימן קע"ז
לבטח את כספו מנטילת סיכונים.
ס"ק י"ז).
מגבלות ההיתר
ב .עוד כתבו הפוסקים שההיתר הינו דווקא כאשר
יש אפשרות סבירה ליישם את התנאי ,אבל אם אך חשוב לציין שבספרי הפוסקים נזכרו עוד שני
התנאי הינו דבר שקשה מאד לקיימו אין כל מגבלות להיתר זה:
היתר לחייב את המקבל באחריות אם יפר את
התנאי ,כי במקרים אלו ניכר שכל התנאי אינו א .שנתינת הכסף לא תהיה בדרך הלואה אלא
אלא הערמה[ ,ראה גינת ורדים כלל ו' סימן ט', רק בדרך מכירה או עיסקא שבמקרים אלו
איסור הריבית בהם אינו אלא מדרבנן ,אבל
ולמד זאת מדברי הט"ז סימן קס"ז סק"א]. בהלואה גמורה שאיסור הריבית הינו מהתורה
עלה ו'
היתר ב' -האחריות על המלווה
בספר תרומת הדשן (חלק א' סימן ש"ב) העלה ניסיון למצוא
עצה להלואה בריבית בדרך היתר ,והקדים וכתב" :יראה למצוא תקנה
וצדדים לעשות בהיתר ,אלא דמיסתפינא [דהיינו שהוא מפחד לפרסם
ההיתר] שמא על ידי דקדוקי הללו ובקשות תחבולות להתיר מקח
ומתן בריבית יהיה דברי תורה דומה לחוכא ואיטלולא שחוק והיתול,
אמנם מכל מקום אומרים 'וצדיקים ילכו בה'" ,כלומר דלמרות שהוא
חושש שפירסום העצה להלואה בריבית בדרך היתר עלול לגרום
לאנשים מסוימים לזלזל באיסור החמור של ריבית ,אך הוא לא נמנע
מלפרסם ההיתר בהסתמך על הפסוק "כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו
בה ופושעים יכשלו בם" (הושע פרק י"ד) ,שמכאן אנו למדים שניתן
לפרסם ברבים היתר ,ואם מאן דהוא מחמת זאת יזלזל באיסורי התורה
האחריות הבלעדית עליו.
והמקור להכרעתו של התרומת הדשן הינה מהגמרא במסכת בבא
בתרא דף פ"ט עמוד ב' "על כולן אמר רבן יוחנן בן זכאי [כשעסק בהלכות
