Page 414 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 414

‫משה‬  ‫'ו ףנע ‪' -‬ח גשרי‬                            ‫מתנת‬  ‫חנק‬

‫ייטול מהרווחים יהיה זה ריבית‪ ,‬אבל אם הסיבה‬       ‫בתורת "עיסקא" שכמו שהארכנו בזה בעלה א'‬
‫שכל האחריות על המקבל הוא מחמת שהוא עצמו‬          ‫חכמים תיקנו שהמקבל כסף מחבירו בשביל‬
‫מרצונו ויוזמתו היפר את תנאי העסקה אין זה בכלל‬    ‫להשקיע אותו הכסף יהיה חציו מלווה וחציו‬
‫ריבית כי הרי היה לו אפשרות שהנותן יישא ביחד‬      ‫פיקדון‪ ,‬ובהתאם לכך האחריות מוטלת בשווה על‬
                                                 ‫שניהם וגם ברווחים הם מתחלקים חצי חצי‪ ,‬זאת‬
                                ‫עמו באחריות‪.‬‬     ‫מלבד שכר עבודה שמגיע למקבל על הניהול בפועל‬

‫על חידוש דין זה עומדים התוספות במקום (דף‬                                        ‫של ההשקעות‪.‬‬
‫ק"ב א' ד"ה הנותן) ואומרים שמכאן יש להביא ראיה‬
‫שאם אדם נותן מעות לחבירו למחצית שכר ועושה‬        ‫מקבל זה הוא השליח שעליו מדברת כאן‬
‫לו תנאים כגון שלא ילווה את הכסף אלא אם ימשכנו‬    ‫הגמרא‪ ,‬ומעתה מובן מדוע אם היה רווח הוא‬
‫לו כנגדם משכונות של כסף וזהב או שישמור את‬        ‫מתחלק חצי חצי עם המשלח‪ ,‬כי הרי כך הוא תקנת‬
‫הכסף דווקא בקרקע [מה שנקרא בימינו מתחת‬           ‫חכמים בדין "עיסקא"‪ ,‬ועם זאת במקרה שהשליח‬
‫לבלטות]‪ ,‬ומסכם עמו שאם ישנה מהתנאים יהיה‬         ‫כלומר המקבל שינה והשקיע כנגד ציווי הנותן יש‬
‫הכל באחריותו‪ ,‬לא יהיה בזה כל בעיה של ריבית כי‬    ‫כאן שינוי מדעת בעל‪-‬הבית ומעתה עליו לשאת‬
‫הרי בידו שלא להפר את התנאי ואם יפר את התנאי‬      ‫בכל האחריות‪ ,‬הרי שלמרות שתקנת חכמים היתה‬
‫יהיה זה מרצונו ויוזמתו ואיננו כפוי על כך וממילא‬  ‫שב"עיסקא" הנותן והמקבל יישאו יחדיו באחריות‬
‫אין זה בכלל ריבית‪ ,‬ודבר זה הובא כהלכה פסוקה‬      ‫אך אם המקבל שינה ממה שהתנו ביניהם מעתה‬
                                                 ‫עליו לשאת לבדו בכל האחריות כי מכיוון שהוא‬
     ‫בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ז סעיף ה')‪.‬‬
                                                     ‫הפר את הסיכומים הוא לבדו יישא באחריות‪.‬‬
     ‫הצעה לנטילת ריבית בהיתר‬
                                                      ‫קנס על הפרת תנאי העיסקא‬
‫והמרדכי (בבא קמא סימן קכ"ב) הביא את דברי‬
‫תוספות הללו כהצעה להיתר להלואה בריבית‪ ,‬וכך‬       ‫ודין זה יש בו דבר חידוש‪ ,‬ומדוע? כי הרי‬
‫מובאים דברי התוספות גם בתשובות מיימוניות‬         ‫ה"עיסקא" הינה חצי מלווה וחצי פיקדון‪ ,‬והסיבה‬
‫(המודפסים בסוף הרמב"ם ספר משפטים תשובה‬           ‫שלמרות שהנותן נוטל רווחים אין זה בכלל איסור‬
‫כ"ט)‪ ,‬כי הרי ביארנו [לעיל עלה ב'] שהחיסרון‬       ‫ריבית כי הוא לא נוטל את הרווחים מחלק ההלואה‬
‫העיקרי שיש לנותן הכסף בעיסקא שתיקנו חכמינו‬       ‫אלא מחלק הפיקדון‪ ,‬וכל ההיתר של הנותן לקבל‬
‫[עלה א'] לעומת רווחי המלווה בריבית‪ ,‬הוא‬          ‫רווחים הינו אך ורק מטעם זה שחצי מה"עיסקא"‬
‫העובדה שבעיסקא הנותן שותף בנשיאת האחריות‬         ‫שהינה תחת אחריותו תורת פיקדון עליה ומחמת‬
‫ובאם יארע הפסד לכסף אזי גם הנותן יפסיד חלק‬       ‫זאת הוא נוטל מהרווחים‪ ,‬ואם כן לאחר שהמקבל‬
‫מהכסף לעומת הלואה בריבית שהמלווה רק מקבל‬         ‫שינה מהתנאים וכל האחריות על המקבל שוב אין‬
‫רווח ואיננו נושא כלל וכלל באחריות על מקרה‬        ‫כאן פיקדון כי הרי הכל באחריות של המקבל ומה‬

                             ‫שיארע נזק לכסף‪.‬‬                       ‫מתיר לנותן ליטול מהרווחים?‬

‫אך לאור ההלכה שלמדו התוספות מהגמרא‬               ‫אלא רואים שרק כאשר האחריות נכפתה על‬
‫הנזכרת‪ ,‬ישנה אפשרות לעשות את העיסקא באופן‬        ‫המקבל אז אין כאן פיקדון אלא הלואה ואם הנותן‬
   409   410   411   412   413   414   415   416   417   418   419