Page 409 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 409
מתנת תיביר משה גנק
אין אנו מתייחסים לכוונותיך אלא למילה הכתובה ,ולכן ניתן להתייחס להלוואתך
כלקיחת כסף לצורך השקעה.
ולמרות שלא הרווחת כלום אין כל מכשול בזה שאתה נותן לי תוספת שאמורה
להיות מהרווחים ,כי הרי יש לי זכות לתבוע שתשבע לי כמה הרווחת ואם תרצה
תשבע ומכיוון שאתה לא מעונין להישבע אתה פודה את השבועה בסכום שסיכמנו
מראש ,כך שהתשלום איננו מהרווחים ואיננו חלילה בכלל ריבית אלא הרי זה כסף
שאני מעונין לשלם בכדי להפטר מהתביעה להישבע ,ולמרות שאינך מתכוון להשקיע
את הכסף אין כאן עניין של גניבת דעת מכיוון שאנו יודעים שלבנק לא משנה מה היא
מטרתך בהלואה.
ולכן מכיוון שההסכם מדבר על "עיסקא" כך מוגדרת לקיחת הממון ואין זה הלואה
עם ריבית[ .וסברה זאת כתבוה המהרש"ג (שו"ת מהרש"ג ח"א יורה דעה סימן ד')
ובספר חלקת יעקב (חלק ג' סימן קצ"'ט אות ב') ,וכן הובא מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל
בספר תורת הריבית (פרק ט"ז הערה פ"ו)].
שותפות בכל עסקיו של המקבל
סברא נוספת הוזכרה באחרונים להתיר ללוות ב"היתר עיסקא" למרות שאין
בכוונתך להשתמש בכסף לצורך השקעה ,כי הרי כמו שאתה יכול להשקיע את
הכסף ולקנות בו מאחרים נכסים נושאי רווחים כך אתה יכול להחליט למכור לנותן
מהנכסים שלך שיש בהם רווחים ,ולכן אם אתה מקנה לנותן בתמורה לכסף שנתן
לך חלק בסחורה או בנכסים שיש לך שהינם נושאי רווחים נמצא שהכסף שנטלת
בעיסקא אכן הושקע למטרות רווח[ ,חכמת אדם כלל קמ"ג אות ו' ,גינת ורדים כלל ו'
סוף סימן ח' בשם הגאון רבי ישועה שבאבו זצ"ל ,ועוד].
ולכאורה הסבר זה מועיל רק כאשר עשו תנאי מפורש בשטר העיסקא שתמורת
הכסף יקבל הנותן חלק בנכסיו של המקבל ,אבל בשו"ת אמרי יושר (חלק א' סימן
ק"ח) כתב שאף אם לא כתבו כן בפירוש מועיל היתר זה ,וסברתו היא שבהכרח
כוונת הנותן והמקבל שהנותן יקנה חלק בכל עסקיו של המקבל כי הרי בזמנינו רוב
ההלוואות נלקחות שלא למטרת השקעות אלא לשלם הוצאות הבית ופריעת חובות,
והרי אין אדם מוציא דבריו לבטלה ואם כן היאך הם מצהירים שכוונתם לנתינת
המעות לצורך עיסקא ,ולכן אנו אומרים בבטחה שעיקר כוונתם היא שהמקבל יעשה
