Page 389 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 389
מתנת תיביר משה גלק
את הריבית ,ובפרט למה שכתב הקצות החושן היא שמאחר והטעם שהמלווה פטור מלהשיב את
(במשובב נתיבות) שגם אם המלווה יחזיר את הריבית כל זמן שלא תבעו הלווה הוא מפני שהלווה
הריבית ללווה הוא לא יקיים בזה כל מצווה אלא מחל לו ,אם כן אף בכדי לצאת ידי שמים אין לו כל
יהיה זה כנתינת מתנה אם כן בוודאי שלא שייך חיוב להשיב את הריבית כי הרי החוב של המלווה
לומר שיהיה למלווה חיוב להחזיר ללווה אף בלא ללווה כבר נמחל ,וכמו כל חוב שמוחל האחד לרעהו
תביעה בכדי לצאת ידי שמים ,כי הרי גם אם הוא שבוודאי אין השני צריך לפרוע את החוב שנפרע
יחזיר לא יהיה זה קיום של מצוות החזרת ריבית אפילו בשביל להיות נקי בדיני שמים כי הרי חוב
שנמחל כבר אינו קיים ,ואם כן גם החוב להחזיר
אלא סתם מתנה. את הריבית מכיוון שהלווה מחל על זה ממילא חוב
זה כבר אינו קיים ,אבל בשאילת יעבץ (חלק א'
סיכום הדברים סימן קמ"ז) כתב שאף שהלווה כבר מחל למלווה
על החוב מכל מקום המלווה לא קיים את מצוות
ולסיכום הדברים יש לנו שלושה מחלוקות ההשבה לכן אם הוא רוצה לצאת ידי שמים עליו
בנידון האם חייבים להשיב ריבית לפני תביעת להשיב את הריבית ללווה מתוך מטרה לקיים את
מצוות השבת הריבית אפילו שהלווה מחל לו על זה.
הלווה:
אמנם כל דבריהם הוא רק לצד שההסבר
א .הסמ"ע ורבים עמו סבורים שחיוב השבת בשיטת הט"ז שאין צריך להשיב את הריבית לפני
ריבית הוא אף ללא תביעת הלווה ,אבל הט"ז סבור תביעת הלווה זה מחמת שכל זמן שהלווה לא תבע
שאין חיוב להשיב ריבית ללא תביעת הלווה ,ואף את המלווה אנו אומרים שכנראה הוא מחל למלווה
על החיוב להשיב לו את הריבית ,ולכן נחלקו
עמו הסכימו רבים. השבות יעקב והשאילת יעבץ עם הפנים מאירות
האם מחילה זו פוטרת את המלווה גם ממצוות
ב .עוד נחלקו הפוסקים בהסבר שיטתו של ההשבה ,או שמחמת המחילה המלווה רק נפטר
הט"ז ,שהקצות החושן סבור שלפני שהלווה מהחיוב הממוני אבל עדיין שומה עליו לקיים את
תבע את המלווה לא חלה המצווה להשיב את מצוות השבת הריבית אם רצונו לצאת ידי שמים,
הריבית ,ואם יחזיר יהיה זה סתם מתנה ,ואילו רבים אבל לשיטת קצות החושן הסבור שטעמו של
מהפוסקים סבורים שטעמו של הט"ז הוא שכל עוד הט"ז הינו מחמת שזמן חלות החיוב להשיב את
לא תבע הלווה את המלווה אנו אומרים שבוודאי הריבית חל רק כאשר הוצגה תביעה על ידי הלווה
בדרישה להשבת הריבית רק אז חל חיוב השבת
הלווה מחל למלווה על השבת הריבית. הריבית ,ממילא ברור שאף בכדי לצאת ידי שמים
איננו מחויב כל זמן שלא נתבע על ידי הלווה כי הרי
ג .ולטעמו של קצות החושן בוודאי שאין כל כל זמן שלא הוגשה תביעה על ידי הלווה להשבת
חיוב למלווה להשיב את הריבית אף בכדי לצאת ידי הריבית עדיין לא חל על המלווה כל חיוב להשיב
שמים כי הרי גם אם יחזיר את הריבית לא תהיה זאת
אלא מתנה ,אבל לשיטות שטעמו של הט"ז מחמת
מחילת הלווה ,נתבאר שנחלקו האחרונים האם
המלווה יהיה מחויב להשיב את הריבית בכדי לצאת
ידי שמים כי הרי לא קיים מצוות השבת ריבית ,או
שכיוון שהלווה מחל לו אם כן איננו מחויב להשיב
אף בכדי לצאת ידי שמים.