Page 389 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה גלק‬

‫את הריבית‪ ,‬ובפרט למה שכתב הקצות החושן‬ ‫היא שמאחר והטעם שהמלווה פטור מלהשיב את‬
‫(במשובב נתיבות) שגם אם המלווה יחזיר את‬ ‫הריבית כל זמן שלא תבעו הלווה הוא מפני שהלווה‬
‫הריבית ללווה הוא לא יקיים בזה כל מצווה אלא‬ ‫מחל לו‪ ,‬אם כן אף בכדי לצאת ידי שמים אין לו כל‬
‫יהיה זה כנתינת מתנה אם כן בוודאי שלא שייך‬ ‫חיוב להשיב את הריבית כי הרי החוב של המלווה‬
‫לומר שיהיה למלווה חיוב להחזיר ללווה אף בלא‬ ‫ללווה כבר נמחל‪ ,‬וכמו כל חוב שמוחל האחד לרעהו‬
‫תביעה בכדי לצאת ידי שמים‪ ,‬כי הרי גם אם הוא‬ ‫שבוודאי אין השני צריך לפרוע את החוב שנפרע‬
‫יחזיר לא יהיה זה קיום של מצוות החזרת ריבית‬ ‫אפילו בשביל להיות נקי בדיני שמים כי הרי חוב‬
‫שנמחל כבר אינו קיים‪ ,‬ואם כן גם החוב להחזיר‬
‫אלא סתם מתנה‪.‬‬ ‫את הריבית מכיוון שהלווה מחל על זה ממילא חוב‬
‫זה כבר אינו קיים‪ ,‬אבל בשאילת יעבץ (חלק א'‬
‫סיכום הדברים‬ ‫סימן קמ"ז) כתב שאף שהלווה כבר מחל למלווה‬
‫על החוב מכל מקום המלווה לא קיים את מצוות‬
‫ולסיכום הדברים יש לנו שלושה מחלוקות‬ ‫ההשבה לכן אם הוא רוצה לצאת ידי שמים עליו‬
‫בנידון האם חייבים להשיב ריבית לפני תביעת‬ ‫להשיב את הריבית ללווה מתוך מטרה לקיים את‬
‫מצוות השבת הריבית אפילו שהלווה מחל לו על זה‪.‬‬
‫הלווה‪:‬‬
‫אמנם כל דבריהם הוא רק לצד שההסבר‬
‫א‪ .‬הסמ"ע ורבים עמו סבורים שחיוב השבת‬ ‫בשיטת הט"ז שאין צריך להשיב את הריבית לפני‬
‫ריבית הוא אף ללא תביעת הלווה‪ ,‬אבל הט"ז סבור‬ ‫תביעת הלווה זה מחמת שכל זמן שהלווה לא תבע‬
‫שאין חיוב להשיב ריבית ללא תביעת הלווה‪ ,‬ואף‬ ‫את המלווה אנו אומרים שכנראה הוא מחל למלווה‬
‫על החיוב להשיב לו את הריבית‪ ,‬ולכן נחלקו‬
‫עמו הסכימו רבים‪.‬‬ ‫השבות יעקב והשאילת יעבץ עם הפנים מאירות‬
‫האם מחילה זו פוטרת את המלווה גם ממצוות‬
‫ב‪ .‬עוד נחלקו הפוסקים בהסבר שיטתו של‬ ‫ההשבה‪ ,‬או שמחמת המחילה המלווה רק נפטר‬
‫הט"ז‪ ,‬שהקצות החושן סבור שלפני שהלווה‬ ‫מהחיוב הממוני אבל עדיין שומה עליו לקיים את‬
‫תבע את המלווה לא חלה המצווה להשיב את‬ ‫מצוות השבת הריבית אם רצונו לצאת ידי שמים‪,‬‬
‫הריבית‪ ,‬ואם יחזיר יהיה זה סתם מתנה‪ ,‬ואילו רבים‬ ‫אבל לשיטת קצות החושן הסבור שטעמו של‬
‫מהפוסקים סבורים שטעמו של הט"ז הוא שכל עוד‬ ‫הט"ז הינו מחמת שזמן חלות החיוב להשיב את‬
‫לא תבע הלווה את המלווה אנו אומרים שבוודאי‬ ‫הריבית חל רק כאשר הוצגה תביעה על ידי הלווה‬
‫בדרישה להשבת הריבית רק אז חל חיוב השבת‬
‫הלווה מחל למלווה על השבת הריבית‪.‬‬ ‫הריבית‪ ,‬ממילא ברור שאף בכדי לצאת ידי שמים‬
‫איננו מחויב כל זמן שלא נתבע על ידי הלווה כי הרי‬
‫ג‪ .‬ולטעמו של קצות החושן בוודאי שאין כל‬ ‫כל זמן שלא הוגשה תביעה על ידי הלווה להשבת‬
‫חיוב למלווה להשיב את הריבית אף בכדי לצאת ידי‬ ‫הריבית עדיין לא חל על המלווה כל חיוב להשיב‬
‫שמים כי הרי גם אם יחזיר את הריבית לא תהיה זאת‬
‫אלא מתנה‪ ,‬אבל לשיטות שטעמו של הט"ז מחמת‬
‫מחילת הלווה‪ ,‬נתבאר שנחלקו האחרונים האם‬
‫המלווה יהיה מחויב להשיב את הריבית בכדי לצאת‬
‫ידי שמים כי הרי לא קיים מצוות השבת ריבית‪ ,‬או‬
‫שכיוון שהלווה מחל לו אם כן איננו מחויב להשיב‬

‫אף בכדי לצאת ידי שמים‪.‬‬