Page 384 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ז גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫חכק‬

‫אות ז') בשם הרדב"ז (חלק ד' סימן י"ב) שמאחר‬ ‫הצאצאים של פורקי העול שדינם כתינוקות שנשבו‪,‬‬
‫ועיקר ההלכה שאנו אומרים שבני המומרים יש להם‬ ‫כתב שהדבר אינו ברור שכך יהיה גם דינם של יושבי‬
‫דין תינוק שנשבה אין זה הלכה מוסכמת והיא שנויה‬ ‫ארץ הקודש הקוראים לעצמם חופשיים‪ ,‬כי מכיוון‬
‫במחלוקת‪ ,‬וכמו שהארכנו בזה בכל דברינו‪ ,‬ממילא‬ ‫שהינם דרים בין יהודים אין דינם זהה לתינוק שנשבה‬
‫כאשר יש ספק האם הבן הינו יהודי יש להתיר‬ ‫בין הגויים‪ ,‬ואם כי הם תינוקות שנשבו בין החופשים‬
‫להלוות לו בריבית‪ ,‬כי יש לנו כאן שני ספקות‪ ,‬א‪.‬‬ ‫מבני עמנו ה' ירחם‪ ,‬אך מי לא יודע מהמושג של‬
‫האם הוא יהודי או גוי‪ .‬ב‪ .‬וגם אם הוא יהודי עדיין יש‬ ‫שבת קודש‪ ,‬וממילא אי אפשר להחליט שהינם‬
‫להסתפק האם דינו כמומר שרבו שיטות הראשונים‬ ‫כתינוקות שנשבו‪ ,‬וכן הביא בספר פרשת הריבית‬
‫שדין מומר כדין גוי‪ ,‬או שדינו כדין תינוק שנשבה‬ ‫בשם הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א שאמר שלא‬
‫שדינו כישראל‪ ,‬ומאחר ויש כאן ספק ספקא‬ ‫ברור להחליט שדינם כדין תינוקות שנשבו‪ ,‬ולכן אף‬
‫יש להקל להלוות לו בריבית‪ ,‬ובעוונותינו כי רבו‬ ‫שאי אפשר להקל ולהתיר להלוות להם בריבית כדין‬
‫בזמנינו הלכה זו מאד מצויה הן מחמת ההתבוללות‬ ‫גוי אבל לחומרא ודאי יש לחשוש שדינם כגויים‪,‬‬
‫המצויה אצל פורקי העול‪ ,‬והן מחמת העלייה של‬ ‫ומכיוון שאסור להלוות לגוי ללא ריבית‪ ,‬לכן עדיף‬
‫שבטים נדחים שיהדותם מוטלת מספק‪ ,‬או ערב‬
‫רב שהתערב בעלייה ממדינות חבר העמים‪ ,‬וכן‬ ‫להשתמט ולא להלוות להם כלל‪.‬‬
‫ישנם גויים רבים שעברו גרות מפוקפקת‪ ,‬ולכן בכל‬
‫המקרים הללו אם מדובר באדם שאינו שומר תורה‬ ‫ספק יהודי‬
‫ומצוות ואף יהדותו מוטלת בספק אפשר להקל‬
‫אמנם באופן שיש ספק על יהדותו של המומר‪,‬‬
‫ולהתיר להלוות להם בריבית‪.‬‬ ‫וכגון מומר שהתחתן עם אחת שיהדותה מוטלת‬
‫בספק‪ ,‬כתב בפתחי תשובה (יורה דעה סימן קנ"ט‬

‫עלה ו'‬

‫חיוב השבת ריבית לספק מומר‬

‫ועתה נשוב לשאלתו של ציון שהוא מבין אלו שזכו לחזור בתשובה‪ ,‬אך‬
‫בטרם שב בתשובה גבה כספים בריבית מחבריו שאינם שומרי תורה ומצוות‪,‬‬
‫ועתה שאלתו בפיו האם הוא חייב להשיב להם את הריבית‪ ,‬כדין כל מי שגבה‬

‫כספים בריבית שמחויב להשיבם למלווה‪.‬‬

‫בריבית‪ ,‬אך כבר כתב הפתחי תשובה (אות ד')‬ ‫לפי המתבאר עד כאן יתכן שהיה מותר לציון‬
‫בשם שו"ת תפארת צבי שכל זאת רק אם הוא יכול‬ ‫אף לכתחילה להלוות להם בריבית‪ ,‬כי הרי דעת‬
‫להשתמט מהמומר ולא להלוות לו כלל‪ ,‬אבל אם‬ ‫רוב הפוסקים שמותר להלוות בריבית למומר‪,‬‬
‫אינו יכול להשתמט מהמומר והוא מוכרח להלוות‬ ‫וכן פסק בשולחן ערוך סימן קנ"ט סעיף ב'‪ ,‬ואף‬
‫לו אז גם הרמ"א מודה שילווה למומר בריבית‪,‬‬ ‫הרמ"א שמחמיר לכתחילה שלא להלוות למומר‬