Page 387 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה אלק‬

‫רק כאשר בוודאי היה איסור בהלואה וכל הספק‬ ‫בהשבת הריבית ונידון זה טרם הוכרע‪ ,‬וממילא‬
‫הוא רק האם האיסור הוא מהתורה או מדרבנן‪,‬‬ ‫לדברי החתם סופר שאם כשנתעורר הנידון היה‬
‫אבל במקרה שהספק הוא האם בכלל היה איסור‬ ‫לנו גם שאלה ממונית אנו אומרים שאין להוציא את‬
‫בהלואה באופן כזה אינו צריך להחזיר את הריבית‪,‬‬ ‫הכסף מהמוחזק‪ ,‬אם כן גם ציון אינו מחויב להשיב‬
‫ולפי זה מאחר ובמקרה של ציון הספק הוא האם‬
‫בכלל יש כאן איסור‪ ,‬כי הרי אם נחליט שאחינו‬ ‫את הריבית‪.‬‬
‫התועים אינם תינוקות שנשבו אלא דינם כדין‬
‫המומר יהיה מותר להלוות להם בריבית‪ ,‬ומאחר‬ ‫שיטת הברית אברהם‬
‫וכאן הספק הוא האם בכלל יש כאן איסור הלואה‬
‫בריבית אם כן לשיטת הברית אברהם ההלכה היא‬ ‫ועוד סיבה יש בכדי לפטור את ציון מהשבת‬
‫הריבית‪ ,‬כי הנה בפתחי תשובה (סימן קע"ז אות‬
‫שציון אינו מחויב להשיב את הריבית שלקח‪.‬‬ ‫ח') הביא משו"ת ברית אברהם (חלק יורה דעה‬
‫סימן מ"ט אות א') שכתב שכל נידון הפוסקים הינו‬

‫עלה ז'‬

‫חיוב השבת ריבית ללא תביעה‬

‫לאחר שצידדנו שמוטל על ציון להחזיר את הריבית שנטל מחבריו בטרם שב‬
‫בתשובה‪ ,‬אך יתכן וציון אינו מחויב בהשבת הריבית מצד אחר‪ ,‬כי הרי הלווים‬
‫שהינם לצערנו בורים בדיני התורה וממילא הם אינם תובעים את ציון שישיב‬
‫להם את הריבית‪ ,‬ויתכן שאין חיוב להחזיר ריבית אלא אם כן הלווה תובע אותך‬
‫על כך‪ ,‬ואם כן ציון אינו מחויב להשיב את הריבית לחבריו כל עוד הם לא הגישו‬

‫תביעה כנגדו‪.‬‬

‫מחלוקת הפוסקים‬ ‫רש"י בתחילת פרק הריבית (בבא מציעא דף‬
‫ס"א עמוד ב'‪ ,‬ד"ה עד כאן ריבית קצוצה) כתב‬
‫ובשולחן ערוך (חושן משפט סימן ט' סעיף‬ ‫"וכופין אותו בית דין להחזיר אם תובעו בחיו"‪,‬‬
‫א') נפסק שדיין שנטל שוחד אינו חייב להשיב את‬ ‫ומשמעות דברי רש"י הם שאין חיוב להשיב ריבית‬
‫השוחד לבעל הדין אלא אם כן הוא יתבע את הדיין‬ ‫אלא אם הלווה תובע את המלווה שישיב לו את‬
‫שיחזיר לו את השוחד שהוא קיבל ממנו‪ ,‬וביאר‬ ‫הריבית שגבה ממנו‪ ,‬וכן פסק להלכה הט"ז (יורה‬
‫הסמ"ע שמכיוון שהבעל דין נתן לדיין את השוחד‬ ‫דעה סימן קס"א ס"ק ג') שאין חיוב להשיב ריבית‬
‫מרצון‪ ,‬לכן כל זמן שבעל דין לא תובע שיחזיר לו‬ ‫אלא אם הלווה תובע אותו‪ ,‬וציין לדברי רש"י‬
‫אינו מחויב להחזיר לו‪ ,‬ומקשה הסמ"ע במה זה‬
‫שונה מריבית שלמרות שהלווה נתן את הריבית‬ ‫הנזכרים‪.‬‬