Page 391 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 391
מתנת תיביר משה הלק
בריבית אלא רק למי שרוב עיסוקו ומחייתו היה בגמרא במסכת בבא קמא (דף צ"ד עמוד ב')
מגזל וריבית ,כי רק באנשים מסוג זה שהגזלנות "מעשה באדם אחד שבקש לעשות תשובה[ ,וכחלק
היתה המקצוע שלהם רק בהם שייך החשש שאם מהתהליך של החזרה בתשובה הוא מחויב להשיב
יצטרכו להשיב את מה שלקחו שלא כדין יישארו את כל הדברים שגזל] ,אמרה לו אשתו :ריקה ,אם
נקיים מנכסיהם ,אבל אדם שרק באקראי גנב או אתה עושה תשובה אפילו אבנט אינו שלך[ ,כי
הלווה בריבית עליו לא חלה תקנת השבים כי הרי מאחר וכל נכסיו היו גזולים ממילא אם הוא יחזור
גם אם יחזיר את מה שלקח שלא כדין אינו מעותד בתשובה ויחזיר את כל מה שגזל הוא יישאר בלא
להתרושש מנכסיו מחמת זה ,ובאנשים כאלו כלום ,ומחמת טענתה של אשתו הוא] נמנע ולא
עוסקות הסוגיות בגמרא שרואים בהם שלא נמנעו עשה תשובה ,באותה שעה [כאשר הדבר נודע
מלכוף את הגזלנים מלשלם את אשר גזלו ,ואם אנו לחכמים הם] אמרו הגזלנים ומלוי ריביות שהחזירו
מעוניינים לוודא האם תקנת השבים תהיה רלוונטית אין מקבלין מהם ,והמקבל מהם אין רוח חכמים נוחה
במקרה של ציון גם לשיטת רבינו יצחק ,שומה עלינו הימנו[ ,ובאמצעות תיקון זה הם הסירו את המניעה
לברר האם ציון היה רגיל בהלוואות בריבית והוא מלשוב בתשובה מתוך חשש שיצטרכו למכור
התפרנס מזה כי אז אכן הוא נכלל בתקנת השבים את כל הנכסים בשביל להחזיר את הגזלות וכספי
הפוטרת אותו מהשבת הריבית ,אבל אם הוא הלווה
בריבית רק באקראי אם כן לשיטת רבינו יצחק לא הריבית שלקחו בעודם בחטאם]".
יהיה ציון כלול בקריטריונים של תקנת השבים. ר"ת :תקנת השבים נתקנה רק כהוראת שעה
שיטת הרמב"ם :התקנה רק לשב מרצון והראשונים התקשו מכמה גמרות שמוכח בהם
שהיה מקובל לכוף את הגזלנים להשיב את מה
עוד צד העלו התוספות שתקנת השבים הינה שגזלו ,ומדוע לא נמנעו מכך מחמת תקנת השבים,
רק למי ששב בתשובה ומעוניין להחזיר את אשר ובתוספות (בבא קמא דף צ"ד עמוד ב' ד"ה בימי
נטל שלא כדין ,אבל אם הוא בשלו ואינו מעוניין כלל רבי) הציעו כמה ביאורים ליישב קושי זה ,רבינו תם
לחדול ממעשיו הרעים ,אלא שהנגזל תבע אותו טוען שתקנה זו נתקנה רק כהוראת שעה לאותו
לבית דין שיחזיר לו את שלו ואכן התובע הצליח הדור שארע המעשה הנזכר ,ומה שנזכר בגמרא
להוכיח שהנתבע גזל ממנו ובית דין חייבו את הגזלן בכמה מקומות שאכן כפו את הגזלנים להשיב את
לשלם אבל מעולם הוא לא שב בתשובה ,במקרה הגזלה היה זה בדורות מאוחרים יותר ,ובדורות ההם
כזה לא נתקנה תקנת השבים וכך היתה המציאות לא היתה קיימת תקנת השבים ,ולפי שיטת רבינו
במקרים שמבואר בגמרא שכפו את הגזלן לשלם, תם ברור שבימינו אין כל זכר לתקנה זו ,ובוודאי על
אבל תוספות דוחים דברים אלו מתוך טענה שאם
כן כל אדם יערים וייראה כאילו הוא רוצה לשוב ציון להשיב את הריבית.
בתשובה ומחמת תרמית זאת הוא ייפטר מלהשיב
את הממון ,וממילא אי אפשר לומר שהסוגיות רבינו יצחק :תקנת השבים רק למי
בגמרא העוסקות במקרים של כפיה על השבת שפרנסתו היתה מגזלות
ביאור אחר הביאו התוספות משמו של רבינו
יצחק שתקנה זו לא נתקנה לכל הגזלנים ומלווי