Page 391 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה הלק‬

‫בריבית אלא רק למי שרוב עיסוקו ומחייתו היה‬ ‫בגמרא במסכת בבא קמא (דף צ"ד עמוד ב')‬
‫מגזל וריבית‪ ,‬כי רק באנשים מסוג זה שהגזלנות‬ ‫"מעשה באדם אחד שבקש לעשות תשובה‪[ ,‬וכחלק‬
‫היתה המקצוע שלהם רק בהם שייך החשש שאם‬ ‫מהתהליך של החזרה בתשובה הוא מחויב להשיב‬
‫יצטרכו להשיב את מה שלקחו שלא כדין יישארו‬ ‫את כל הדברים שגזל]‪ ,‬אמרה לו אשתו‪ :‬ריקה‪ ,‬אם‬
‫נקיים מנכסיהם‪ ,‬אבל אדם שרק באקראי גנב או‬ ‫אתה עושה תשובה אפילו אבנט אינו שלך‪[ ,‬כי‬
‫הלווה בריבית עליו לא חלה תקנת השבים כי הרי‬ ‫מאחר וכל נכסיו היו גזולים ממילא אם הוא יחזור‬
‫גם אם יחזיר את מה שלקח שלא כדין אינו מעותד‬ ‫בתשובה ויחזיר את כל מה שגזל הוא יישאר בלא‬
‫להתרושש מנכסיו מחמת זה‪ ,‬ובאנשים כאלו‬ ‫כלום‪ ,‬ומחמת טענתה של אשתו הוא] נמנע ולא‬
‫עוסקות הסוגיות בגמרא שרואים בהם שלא נמנעו‬ ‫עשה תשובה‪ ,‬באותה שעה [כאשר הדבר נודע‬
‫מלכוף את הגזלנים מלשלם את אשר גזלו‪ ,‬ואם אנו‬ ‫לחכמים הם] אמרו הגזלנים ומלוי ריביות שהחזירו‬
‫מעוניינים לוודא האם תקנת השבים תהיה רלוונטית‬ ‫אין מקבלין מהם‪ ,‬והמקבל מהם אין רוח חכמים נוחה‬
‫במקרה של ציון גם לשיטת רבינו יצחק‪ ,‬שומה עלינו‬ ‫הימנו‪[ ,‬ובאמצעות תיקון זה הם הסירו את המניעה‬
‫לברר האם ציון היה רגיל בהלוואות בריבית והוא‬ ‫מלשוב בתשובה מתוך חשש שיצטרכו למכור‬
‫התפרנס מזה כי אז אכן הוא נכלל בתקנת השבים‬ ‫את כל הנכסים בשביל להחזיר את הגזלות וכספי‬
‫הפוטרת אותו מהשבת הריבית‪ ,‬אבל אם הוא הלווה‬
‫בריבית רק באקראי אם כן לשיטת רבינו יצחק לא‬ ‫הריבית שלקחו בעודם בחטאם]"‪.‬‬

‫יהיה ציון כלול בקריטריונים של תקנת השבים‪.‬‬ ‫ר"ת‪ :‬תקנת השבים נתקנה רק כהוראת שעה‬

‫שיטת הרמב"ם‪ :‬התקנה רק לשב מרצון‬ ‫והראשונים התקשו מכמה גמרות שמוכח בהם‬
‫שהיה מקובל לכוף את הגזלנים להשיב את מה‬
‫עוד צד העלו התוספות שתקנת השבים הינה‬ ‫שגזלו‪ ,‬ומדוע לא נמנעו מכך מחמת תקנת השבים‪,‬‬
‫רק למי ששב בתשובה ומעוניין להחזיר את אשר‬ ‫ובתוספות (בבא קמא דף צ"ד עמוד ב' ד"ה בימי‬
‫נטל שלא כדין‪ ,‬אבל אם הוא בשלו ואינו מעוניין כלל‬ ‫רבי) הציעו כמה ביאורים ליישב קושי זה‪ ,‬רבינו תם‬
‫לחדול ממעשיו הרעים‪ ,‬אלא שהנגזל תבע אותו‬ ‫טוען שתקנה זו נתקנה רק כהוראת שעה לאותו‬
‫לבית דין שיחזיר לו את שלו ואכן התובע הצליח‬ ‫הדור שארע המעשה הנזכר‪ ,‬ומה שנזכר בגמרא‬
‫להוכיח שהנתבע גזל ממנו ובית דין חייבו את הגזלן‬ ‫בכמה מקומות שאכן כפו את הגזלנים להשיב את‬
‫לשלם אבל מעולם הוא לא שב בתשובה‪ ,‬במקרה‬ ‫הגזלה היה זה בדורות מאוחרים יותר‪ ,‬ובדורות ההם‬
‫כזה לא נתקנה תקנת השבים וכך היתה המציאות‬ ‫לא היתה קיימת תקנת השבים‪ ,‬ולפי שיטת רבינו‬
‫במקרים שמבואר בגמרא שכפו את הגזלן לשלם‪,‬‬ ‫תם ברור שבימינו אין כל זכר לתקנה זו‪ ,‬ובוודאי על‬
‫אבל תוספות דוחים דברים אלו מתוך טענה שאם‬
‫כן כל אדם יערים וייראה כאילו הוא רוצה לשוב‬ ‫ציון להשיב את הריבית‪.‬‬
‫בתשובה ומחמת תרמית זאת הוא ייפטר מלהשיב‬
‫את הממון‪ ,‬וממילא אי אפשר לומר שהסוגיות‬ ‫רבינו יצחק‪ :‬תקנת השבים רק למי‬
‫בגמרא העוסקות במקרים של כפיה על השבת‬ ‫שפרנסתו היתה מגזלות‬

‫ביאור אחר הביאו התוספות משמו של רבינו‬
‫יצחק שתקנה זו לא נתקנה לכל הגזלנים ומלווי‬