Page 390 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ז גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫דלק‬

‫דינו של ציון‬

‫ומעתה במקרה של ציון מאחר וחבריו לא תבעו אותו על השבת הריבית‬
‫אם כן חיובו להחזיר את הריבית תלוי במחלוקת הסמ"ע והט"ז [וכנזכר באות‬
‫א']‪ ,‬ולשיטת הט"ז שכל זמן שהלווה לא תבע את המלווה אין למלווה כל חיוב‬
‫להשיב את הריבית ללווה ממילא ציון איננו מחויב להשיב לחבריו את הריבית‬
‫כל עוד הם לא תבעו אותו על כך‪ ,‬אך כל זה שייך רק אם נאמר כקצות החושן‬
‫שטעמו של הט"ז הוא מחמת שעדיין לא חל החיוב כל זמן שלא נתבע על‬
‫ידי הלווה‪ ,‬אבל אם נאמר שטעמו של הט"ז הינו מחמת מחילה [וכנזכר באות‬
‫ב']‪ ,‬ממילא במקרה של ציון הרי חבריו בוודאי לא מחלו כלל‪ ,‬כי הרי מה שהם‬
‫לא תובעים אותו על השבת הריבית אין זה מחמת שהם מוחלים לו על זה‬
‫אלא שהם כלל וכלל לא מודעים לכך שיש לציון חיוב להשיב להם את הריבית‬
‫שלקח מהם‪ ,‬אבל לו ידעו שיש כזה חיוב למה שיותרו לו על זה‪ ,‬וגם אם נאמר‬
‫ששייך כאן מחילה מכל מקום מכיוון שציון מעוניין לצאת נקי בדיני שמים אם‬
‫כן לשיטות שכל דברי הט"ז אינם אלא ביחס לבית דין אבל אם המלווה רוצה‬
‫לצאת ידי שמים הינו מחויב להשיב את הריבית ללווה [כנזכר באות ג']‪ ,‬אם כן‬

‫גם ציון יהיה מחויב להשיב לחבריו את הריבית בכדי לצאת ידי שמים‪.‬‬

‫עלה ח'‬
‫חיוב בעל תשובה בהשבת ריבית‬

‫כל דברינו עד כאן בנידון האם ציון מחויב להשיב את הריבית שנטל מחבריו‬
‫בטרם זכה לשוב בתשובה היה ביחס לחיובו על פי הדין‪ ,‬אך יתכן וציון עומד‬
‫בקריטריונים של "תקנת השבים" תקנה הקובעת שבמקרים מסוימים אין‬
‫לקבל ריבית מהשב ממעשיו ומעוניין לתקן את העוון שעשה בנטילת הריבית‬
‫שלא כדין‪ ,‬ובשורות דלהלן ננסה לברר מה היא תקנת השבים‪ ,‬והאם ציון כלול‬
‫בתקנה זו‪ ,‬והאם תקנה זו רלוונטית גם כאשר השב מעוניין להשיב את הריבית‬
‫שנטל מתוך רצון להיות נקי אף בדיני שמים‪ ,‬ובפרט שיתכן ודווקא העובדה‬
‫שבמקרה זה הלווים עדיין לא חזרו בתשובה הרי זה מהוה עילה לכך שתקנת‬

‫השבים לא תהיה רלוונטית במקרה של ציון‪ ,‬ונבאר הדברים משורשם‪.‬‬