Page 386 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 386
משה 'ו ףנע ' -ז גשרי מתנת קל
כי אם כבר היה נידון בזמן ההלואה האם עשית איסור, הזכות להוציא ממון מיד המוחזק ולחייבו להשיבו
או שהיה כבר אז נידון האם עברת על איסור מהתורה בחזרה ללווים.
או מדרבנן ,אם כן הרי אז היה נידון שאינו דיון ממוני
אלא נידון של איסור והיתר האם מותר לך להלוות הכרעת הש"ך
בתנאים כאלו או שיש בזה סרך איסור ,ומכיוון שאז
זה היה נידון של איסור והיתר נטו וממילא הוכרעה ושאלה זו כבר נדונה בארוכה בפוסקים ,והש"ך
אז ההלכה שמספק יש כאן איסור ,ולכן אף שעתה בסוף הלכות ריבית כינס בזה את שיטות הפוסקים,
יש לפנינו דיון שיש בו זיקת ממון למרות זאת מאחר והכרעת הש"ך היא שמאחר ויש כאן ספק איסור
והנידון כבר הוכרע לאיסור ,אנו דנים את זה כוודאי מהתורה כי הרי יתכן ואתה מחויב להשיב את
הריבית ,ממילא אדם שרוצה לקיים את חיובו עליו
איסור ,ומחובתך להשיב את הריבית. להשיב את הריבית ,וכן אם יבוא אדם לרב לשאול
האם עליו להחזיר את הריבית על הרב להשיב לו
אבל אם הספק הוא רק בנידון האם מוטל עליך שמספק הוא מחויב להשיב את הריבית ,אבל
להחזיר את הריבית ,כאן זה כבר ספק שקשור גם יש אדם שלא מעוניין לקיים את חובתו אז אמנם
להוצאת ממון מהמוחזק ,וממילא אנו אומרים שאין מחובתם של הבית דין לומר לו שהוא עושה איסור
לנו את היכולת להוציא ממון מהמוחזק ,ומספק בזה שאינו מחזיר את הריבית ,אבל מחמת שזה
אתה פטור ככל ספק ממון שאין להוציא את הכסף ספק חיוב ממון לכן אין כח לבית דין לכוף אותו
מהמוחזק ,וגם אם אתה בא לשאול את הרב האם ולהוציא ממנו את הכסף בניגוד לרצונו ,ואין זה
עליך לחוש לספק ולהשיב את הכסף ,ההלכה היא ככל חוב ממון שבית דין כופים את החייב לשלם,
שבספק ממון אומרים המוציא מחברו עליו הראיה כי מאחר וכאן זה ספק חיוב לכן אין בית דין כופים
אותו לשלם אלא רק יודיעו לו שעובר איסור בזה
ומספק הכסף ישאר אצלך.
שמסרב לשלם.
לכל השיטות אין חיוב השבת ריבית
למומר ולפי זה מאחר וציון מעוניין לקיים חובתו ואין
כל צורך לכוף אותו על כך ,אם כן בוודאי שהמענה
והרי כמבואר בפתחי תשובה (סימן קנ"ט אות לשאלתו של ציון יהיה שעליו לאתר את חבריו
ג') שגם הסוברים שאסור להלוות למומר בריבית שהלווה להם בריבית ולהשיב להם את הריבית,
כיוון שאחיך הוא ,אבל בוודאי שגם לשיטתם אין כי הגם שזה ספק האם הוא עבר על איסור הלואה
חיוב להשיב למומר ריבית שלקחת ממנו ,מכיוון בריבית אך עליו לקיים מספק את חובתו ולהשיב
שההלכה של השבת ריבית היא מצד החיוב להחיות הריבית ללוים ,וככל מצווה שיש לך ספק אם אתה
אותו ,ולכל הדעות אין חיוב להחיות מומר ,מעתה מחויב לקיימה שהדין הוא שעליך לקיימה מספק.
נמצא שלמרות שכבר הוכרע שאסור להלוות
לאחינו התועים בריבית מכיוון שהינם תינוקות דברי החתם סופר
שנשבו ,אבל הרי הנידון האם אתה מחויב להשיב
לו את הריבית הוא נידון שונה ויתכן שזה נחשב והחתם סופר (שו"ת חתם סופר חלק יורה דעה
שעכשיו התעורר נידון חדש האם אתה מחויב סימן רמ"א) כתב שיש לחלק בזה בין סוגי הספקות,