Page 386 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 386

‫משה‬  ‫'ו ףנע ‪' -‬ז גשרי‬                               ‫מתנת‬  ‫קל‬

‫כי אם כבר היה נידון בזמן ההלואה האם עשית איסור‪,‬‬     ‫הזכות להוציא ממון מיד המוחזק ולחייבו להשיבו‬
‫או שהיה כבר אז נידון האם עברת על איסור מהתורה‬                                       ‫בחזרה ללווים‪.‬‬
‫או מדרבנן‪ ,‬אם כן הרי אז היה נידון שאינו דיון ממוני‬
‫אלא נידון של איסור והיתר האם מותר לך להלוות‬                     ‫הכרעת הש"ך‬
‫בתנאים כאלו או שיש בזה סרך איסור‪ ,‬ומכיוון שאז‬
‫זה היה נידון של איסור והיתר נטו וממילא הוכרעה‬       ‫ושאלה זו כבר נדונה בארוכה בפוסקים‪ ,‬והש"ך‬
‫אז ההלכה שמספק יש כאן איסור‪ ,‬ולכן אף שעתה‬           ‫בסוף הלכות ריבית כינס בזה את שיטות הפוסקים‪,‬‬
‫יש לפנינו דיון שיש בו זיקת ממון למרות זאת מאחר‬      ‫והכרעת הש"ך היא שמאחר ויש כאן ספק איסור‬
‫והנידון כבר הוכרע לאיסור‪ ,‬אנו דנים את זה כוודאי‬     ‫מהתורה כי הרי יתכן ואתה מחויב להשיב את‬
                                                    ‫הריבית‪ ,‬ממילא אדם שרוצה לקיים את חיובו עליו‬
             ‫איסור‪ ,‬ומחובתך להשיב את הריבית‪.‬‬        ‫להשיב את הריבית‪ ,‬וכן אם יבוא אדם לרב לשאול‬
                                                    ‫האם עליו להחזיר את הריבית על הרב להשיב לו‬
‫אבל אם הספק הוא רק בנידון האם מוטל עליך‬             ‫שמספק הוא מחויב להשיב את הריבית‪ ,‬אבל‬
‫להחזיר את הריבית‪ ,‬כאן זה כבר ספק שקשור גם‬           ‫יש אדם שלא מעוניין לקיים את חובתו אז אמנם‬
‫להוצאת ממון מהמוחזק‪ ,‬וממילא אנו אומרים שאין‬         ‫מחובתם של הבית דין לומר לו שהוא עושה איסור‬
‫לנו את היכולת להוציא ממון מהמוחזק‪ ,‬ומספק‬            ‫בזה שאינו מחזיר את הריבית‪ ,‬אבל מחמת שזה‬
‫אתה פטור ככל ספק ממון שאין להוציא את הכסף‬           ‫ספק חיוב ממון לכן אין כח לבית דין לכוף אותו‬
‫מהמוחזק‪ ,‬וגם אם אתה בא לשאול את הרב האם‬             ‫ולהוציא ממנו את הכסף בניגוד לרצונו‪ ,‬ואין זה‬
‫עליך לחוש לספק ולהשיב את הכסף‪ ,‬ההלכה היא‬            ‫ככל חוב ממון שבית דין כופים את החייב לשלם‪,‬‬
‫שבספק ממון אומרים המוציא מחברו עליו הראיה‬           ‫כי מאחר וכאן זה ספק חיוב לכן אין בית דין כופים‬
                                                    ‫אותו לשלם אלא רק יודיעו לו שעובר איסור בזה‬
                     ‫ומספק הכסף ישאר אצלך‪.‬‬
                                                                                   ‫שמסרב לשלם‪.‬‬
  ‫לכל השיטות אין חיוב השבת ריבית‬
               ‫למומר‬                                ‫ולפי זה מאחר וציון מעוניין לקיים חובתו ואין‬
                                                    ‫כל צורך לכוף אותו על כך‪ ,‬אם כן בוודאי שהמענה‬
‫והרי כמבואר בפתחי תשובה (סימן קנ"ט אות‬              ‫לשאלתו של ציון יהיה שעליו לאתר את חבריו‬
‫ג') שגם הסוברים שאסור להלוות למומר בריבית‬           ‫שהלווה להם בריבית ולהשיב להם את הריבית‪,‬‬
‫כיוון שאחיך הוא‪ ,‬אבל בוודאי שגם לשיטתם אין‬          ‫כי הגם שזה ספק האם הוא עבר על איסור הלואה‬
‫חיוב להשיב למומר ריבית שלקחת ממנו‪ ,‬מכיוון‬           ‫בריבית אך עליו לקיים מספק את חובתו ולהשיב‬
‫שההלכה של השבת ריבית היא מצד החיוב להחיות‬           ‫הריבית ללוים‪ ,‬וככל מצווה שיש לך ספק אם אתה‬
‫אותו‪ ,‬ולכל הדעות אין חיוב להחיות מומר‪ ,‬מעתה‬          ‫מחויב לקיימה שהדין הוא שעליך לקיימה מספק‪.‬‬
‫נמצא שלמרות שכבר הוכרע שאסור להלוות‬
‫לאחינו התועים בריבית מכיוון שהינם תינוקות‬                     ‫דברי החתם סופר‬
‫שנשבו‪ ,‬אבל הרי הנידון האם אתה מחויב להשיב‬
‫לו את הריבית הוא נידון שונה ויתכן שזה נחשב‬          ‫והחתם סופר (שו"ת חתם סופר חלק יורה דעה‬
‫שעכשיו התעורר נידון חדש האם אתה מחויב‬               ‫סימן רמ"א) כתב שיש לחלק בזה בין סוגי הספקות‪,‬‬
   381   382   383   384   385   386   387   388   389   390   391